שפה אחת בשישי
אנחנו כאן ביחד דרך עם הפוסט השבועי
החודש מוקדש לנושא של שינויים ומעברים, הגענו לפוסט המסכם של החודש עם סיפור עלי ועל הכלב שאיתי – ג’יפסי.
ג'יפסי ללא הפסקה
ג’יפסי ללא מנוח צריך פעילות, הלוואי והייתה לי סבלנות לשחק איתו כל היום – אין לי,
גם אימון תרגילים וטריקים זה לא מה שעושה לי את זה. מה לעשות צריך להכיר בעובדות.
בגלל כל אלו אני מחפשת לג’יפסי אפשרויות שיתנו לו מענה על הצורך התנועתי, הקוגניטיבי והחברתי.
לפני כמה שבועות ראיתי בקבוצת הווצאפ של הישוב בקשה מעניינת:
כלבן טיפולי שעובד באזור ביקש את הכלבים שלנו לפעילות עם נוער.
אני מכירה את ג’יפסי, והיה לי ברור שיציאה לפעילות בלי היכרות מקדימה עם הנפשות הפועלות אינה רלוונטית, אז קבענו פגישה.
הנפשות שהגיעו לפגישה הן הבחור עם הכלב שלו.
הם באו לחצר שלנו, ג’יפסי לא מסכים לארח כל כלב בחצר אבל באופן מפתיע ומשמח היה חיבור מיידי ומקסים בין הכלבים. הבזמן שהם שיחקו בחצר ונהנו אנחנו קישקשנו, הבחור הכיר את ג’יפסי ובחן אם הוא מתאים לו לפעילות וג’יפסי להכיר את הבחור והתיידד איתו.
נהדר!
גם היה חיבור טוב בין הכלבים גם היה נראה שג’יפסי מתאים לפעילות. קבענו שיבוא לקחת אותו עוד כמה ימים.
כל אחד וההבנות שלו
למחרת התעוררתי לכלב עם דלקת רצינית בעין.
הבנתי שמשהו במפגש אתמול גם שהיה טוב הדאיג את ג’יפסי.
ניקיתי לו את העין ונכנסתי איתו לתקשורת.
ג’יפסי היה בטוח שהוא עובר בית ווזה הדאיג אותו.
הסברתי לג’יפסי שאין לו ממה לחשוש כי הוא נשאר איתנו.
(היו לנו בבית מחשבות ושיחות על כך בעבר, לכן הוא מאוד ערני לנושא).
הסברתי לו את הסיבה למפגש, ופחות או יותר מה יהיה לו במפגש עם הנערים.
למחרת הדלקת נעלמה.
אמנם המפגש הראשון עם הנערים הוא היה קצת מפוחד אבל במפגש השני הוא כבר נפתח ומאוד נהנה והם כמובן נהנו ממנו (איך אפשר שלא).
הסנדלר וזה... או למה זה קרה
מכיוון שהסברתי לג’יפסי מה הולך לקרות, למה הבחור יגיע ומה התוכנית הופתעתי שזו הייתה ההבנה שלו. בהתחלה חשבתי שאולי הוא לא הבין אותי נכון, אבל כשעשיתי איתו תקשורת הבנתי שנפלתי לטעות.
הטעות הזו, שאני מדברת איתו בראש אבל לא מהלב.
זאת אומרת שאני כביכול מעבירה את האינפורמציה אבל לא באמת.
מה שקורה הוא שאני כביכול מדברת איתו אבל בתכלס אני “כולאת” את ה”שיחה” במחשבות שלי כמו כל מחשבה אחרת ולא פותחת את עצמי לתקשורת.
הרבה פעמים בעולם העסוק שלנו אנחנו כמו מנסחים לכלב מייל ולוחצים על send, בטוחים שהעברנו לו את המידע ותוהים למה אין לזה שום פידבק במציאות…
אז תקשורת היא קצת שונה מללחוץ send למחשבות שלנו. לפעמים הן יכולות להגיע אל החיות אבל לא תמיד. (מזל… תארו לכם שהם היו צריכים לחיות בתוך הראש שלנו).
תקשורת היא להיפתח לחיבור.
זה יכול להיות דרך עצירה וכוונה (כמו שעשיתי עם ג’יפסי כשראיתי את הדלקת), אבל זה גם ממש יכול להיות תוך כדי החיים. העניין הוא להעביר את המידע “מהמקום הנכון”.
והשינוי הקטנטן הזה בין לחשוב שאני מעבירה מידע לבין להעביר את המידע הוא ההבדל בין תקשורת לעוד מסע במוח שלי 🙂
זה קורה לכולנו, הנה זה קרה גם לי.
זו תזכורת חשובה לעצמי והזדמנות לכתוב לך על זה, על הבלבול הזה בין תקשורת לבין מחשבה מתרוצצת.
בעוד חודש אני פותחת קורס ללימוד של אותה תקשורת ולתרגול של אותה תקשורת.
כמו ששמת לב זה לא אומר שאחרי הקורס נפסיק להתבלבל…
אבל לפחות נוכל להתבלבל ולתקן, בניגוד למצב בו נדבר איתם רק מהראש שלנו.
קצת פרטים על הקורס
אז – מחזור 15 של קורס העומק שפת החיות בזום נפתח בקרוב. (4.9.24)
אני יודעת כמה ערך, וכמה טוב הקורס הזה מביא לנו, לבעלי החיים שאתנו ולקשר איתם.
כך שאם עוד לא עברת את הקורס אני מזמינה אותך להצטרף.
אם עברת את הקורס והערך בו מוכר לך – אשמח אם תכירו אותו לאחרים, מה זה אומר?
שאם יש לך חברים עם בעלי חיים ונראה לך שזה יכול לעניין אותם אשמח אם תעבירו להם את הקישור
כל הפרטים על הקורס כאן
https://safa-ahat.com/the_animals_language_course/
הנה סרטון של בוגרות הקורס:
***כדאי לדעת שמחיר המכירה המוקדמת מסתיים ממש בקרוב.
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור
