איזה מתוק בואי נלטף

תיירות אחראית עם בעלי חיים - כדאי להכיר
תירות אחראית - תמונה לפוסט

בקורסים שאני מעבירה, בין לימודי התקשורת ללימודי בעיות ההתנהגות ולימודי האתיקה
נופלים לא מעט אסימונים על התנהגויות שלנו מהעבר שנחוות עכשיו כטעות.
זה יכול להיות התזונה שנתנו לבעל החיים, האילוף שבחרנו ואפילו מקומות בהם ביקרנו.
לא פעם ההבנה החדשה מלווה ברגשות אשם.
מי שמכיר אותי יודע שבעיני רגשות אשם זה בזבוז זמן (סליחה אם זה נשמע בוטה), ואני מאמינה שאם עולים רגשות אשם, חשוב לדעת איך לשחרר אותם, אבל בגדול – אני חושבת שעם האנרגיה שמושקעת ברגשות אשם אפשר לעשות דברים טובים קדימה במקום להשקיע אותה באחרוה…

אז בפשטות אומר – כולנו טועים, כולנו לא יודעים הההה-כל.

והאמת שכל עוד אויר עובר באפנו נמשיך לטעות.
כי כל עוד אנחנו כאן אנו בלמידה מתמדת, ולמידה משמעה שנדע ונבין משהו שלא ידענו קודם. כך שיכול להיות שטעינו במה שעשינו קודם פשוט כי לא ידענו אחרת.

בחרתי לתת כלים לבחירה של תיירות אחראית

לא כדי לתת בראש חלילה, אלא כדי לתת ידע וקצת כלים
אני משתפת חלקים מפוסט שהעליתי בפייסבוק (סליחה מטא) לפני בדיוק שלוש שנים.
מה שעורר אותי להעלות אותו אז היה פוסט עם תמונות קשות המראות פגיעה ועינוי של פילים בתאילנד.
הכותב ביקש לשתף ולא ללכת לסיורים רכובים על פילים – הסכמתי וגם הגבתי.
נזכרתי בכל הפעמים שלא ידעתי וטעיתי:

  • 25 שנה אחורה, טראק בצפון תאילנד, אני ובעלי רכובים על פילים.
    לא יצא לי להגיע למכלאות, שאלתי את הצוות על רווחת הפילים והתשובות שקיבלתי סיפקו אותי. היום אני יודעת אחרת.
  • 4 שנים אחורה – דרום אפריקה – אחרי חצי שנה של בדיקה מקיפה על מקומות התנדבות “הומאניים” כי כבר “ידעתי” אחד ממקומות ההתנדבות שבחרנו להתנדבות – היום בראיה יותר מפוקחת לא הייתי מתנדבת בו שוב.

אז מסתבר שגם אחרי בדיקה ומחקרים אפשר לטעות – ובטח אם לא ידענו בכלל שצריך לבדוק.

כמו שכתבתי למעלה
מעדיפה לא לתת משקל לאשמה על הטעות או אי הידיעה, ולרכז את האנרגיה בלדעת. כדי להפעיל שיקול דעת.
ולכן – בידיעה שלמרות האהבה שלי לבעלי החיים, והרצון להיטיב איתם עשיתי הרבה טעויות והייתה בורה בתחום היחס ההוגן לחיות – (ותאמינו לי יש עוד הרבה שאני לא יודעת), אני מבקשת לשתף את המידע המאוד חלקי הזה.
יאללה נתחיל:
ראשית ניקח לעצמנו כלל – עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל !

כמעט כל חיה שנשלם על ההנאה של להיות במגע איתה, מאחוריה סיפור של ניצול.

• זה יכול להיות צ’יטות המאולפות ללכת עם רצועה.
• או חיות אקזוטיות שניתן ללטף כשהן מסוממות או מאולפות באופן קיצוני.
• למשל פילים בטרק במזרח, ואפילו פוני בכרכרה.
• כמו גם מופעי החיות ודומיהם.
• וגורי אריות מתוקים בדרום אפריקה שמאחורי הכיף בלשחק ולהצטלם איתם עומדת תעשיה מתוחכמת:
(המילים הבאות קשות אז תבחרו אם לדלג)
• הגורים “יוצרו” בשבי ברביה לא מבוקרת (רבייה בתוך המשפחה ורצף הריונות מתיש לאמהות) ובדרך כלל הם נושאים בעיות גנטיות.
• הגורים הופרדו מאימם לאחר ימים ספורים כדי להרגיל אותם למגע אדם.
• התזונה שלהם במכוון לוקה בחסר כדי שיישארו קטנים עד כמה שניתן.
• גורלם הסופי הוא “צייד מכלאות”* או סחר בעצמות וחלקים עבור תעשיית תרופות במזרח– המרבה במחיר.

*ציד מכלאות – בעבור סכומי עתק האריות מוכנסים למכלאות קטנות ו”ניצודים” ע”י עשירי המערב, בעיקר מארה”ב. (לאריות, המורגלים גם ככה לאנשים, אין שום סיכוי להימלט או להינצל).

רוב הפעמים התעשייה מגובה בסיפורים נוגעים ללב
על גורי אריות שנמצאו בודדים כאשר אימם ניצודה ע”י ציידים רעי לב, או פילים שנלקחו מקרקסים ועצם הולכתם לטרק היא הדרך היחידה לדאוג לחיים מטייבים עבורם במדינות העניות של המזרח.
אני מכירה אישית נשים שעבדו בתעשייה הזו כמתנדבות המאכילות גורי אריות יתומים מבלי לדעת מה באמת קורה מאחורי הקלעים, או יותר נכון מאחורי הקיר של “היתומים” שם נמצאות האמהות שצריכות להיכנס להריון שוב ושוב ושוב ומופרדות מגוריהם.
כך שאני באמת לא מצפה מאף אחד לדעת.
רק אומרת – עכשיו כשאנו יודעים קצת יותר ניקח אחריות ונבחר היכן נשים את הכסף ובעבור איזו תעשייה. בקיצור – נצביע בארנק.
שוב, הדברים אינם נאמרים כדי לעורר תחושות קשות אלא כדי ללמוד.
ממליצה לחקור קצת, לבדוק קצת – ולצאת מתוך הכלל שרשמתי למעלה:
כמעט כל חיה שנשלם על ההנאה של להיות במגע איתה, מאחוריה סיפור של ניצול.

חשוב – חשוב – חשוב

כמובן שיש מקומות שעושים עבודת קודש:
• תכניות החזרה לטבע.
• מקלטים לחיות שגדלו בבתים, בקרקסים, בתעשייה.
• גני חיות שהם חלק מתוכניות עולמיות, של שיקום.
• מקלטים בהם המגע והטיפול בחיות מחייב את בריאותן הנפשית
• ספארים עם כללים הומניים.
• תכניות הרבייה “ליום שאחרי” (תוכניות מאושרת תחת ארגונים עולמיים ולא מייזם פרטי שמספר לנו שזה מה שהוא עושה אבל בתכלס מתפרנס מכך).

כך שלא כל מקום שיש בו יש חיות ומשלמים עבור כניסה הוא מקום בעייתי, ושאינו הומני.
אך כמעט כל המקומות בהם נשלם עבור אנטרקציה ומגע עם בעל החיים כשלבעל החיים אין את זכות הבחירה הם מקומות שכדאי לחקור ולקבל החלטה.


מקווה שעזרתי – מוריה

מאמרים נוספים:

רוצה להעביר הלאה? שיתוף מכאן:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

מאמרים אחרונים

איזה מתוק בואי נלטף
תיירות אחראית עם בעלי חיים – כדאי להכיר
האם אפשר להרגיל חתולה וכלבה לחיות יחד?
הכלים של התקשורת הטלפתית לגשר על הפערים
איך תקשורת טלפתית פותרת בעיות התנהגות
והפעם על כלב שנובח על הכל
פרידה מבעלי חיים
סט כלים לתמיכה בתהליך פרידה מכלב או פרידה מחתול

בא לך להירשם לעדכונים?

אני שולחת מייל רק פעם בשבוע - ביום שישי

שפה אחת - המרכז לתקשורת עם בעלי חיים
דילוג לתוכן