בילבי היא כלבה קטנה ואהובה שגרה עם רגינה בדירה רחבת ידיים.
כשרק התחלתי לתקשר עם בעלי חיים ביקשתי מרגינה רשות לתקשר עם בילבי ונוצר ביננו קשר ממש נחמד.
רגינה שאלה אותי אם אוכל לברר עם בילבי מדוע היא נובחת בצורה כל כך נואשת בכל פעם שרגינה הולכת לעבודה. הרי היא יודעת שרגינה תמיד חוזרת.
רגינה גם ספרה לי שבכל פעם שבילבי מבחינה בסימני יציאה מהבית היא נעלמת ונוצר צורך לחפש אחריה עד שהיא נמצאת בשירותים או בארון הבגדים או מתחת למיטה.
כמו משחק מחבואים.
רגינה חשבה שזו הדרך של בילבי להשאיר אותה עוד זמן מה בבית כיוון שהיא סובלת מהפרידה.
תיקשרתי עם בילבי ולהפתעת כולנו התברר שהיא מפחדת להישאר בבית הגדול והריק והיא נכנסת למקום קטן ומוגן (שירותים, ארון) כדי להרגיש יותר בטוחה.
שאלנו אותה אם חדר הארונות יהיה לה טוב כיוון שרגינה רצתה להשאיר לה מים ואוכל ובילבי אישרה את המקום שבחרנו לה.
מאז חדלו היבבות והשכנים הפסיקו להתלונן.
