מייל בשישי

אנחנו כאן ביחד דרך הווצאפ עם המיל השבועי

יש ימים שקשה לי לכתוב על תקשורת עם בעלי חיים, יש ימים שהמציאות שעוטפת אותנו מערבלת את נפשי ולפעמים אני שוגה ומרגישה כאילו הדבר עליו אכתוב מנותק מכל מה שקורה סביבי, סביבנו. אני יודעת, שדווקא בימים האלו אני מממשת את התקשורת עם החיות, עם אלו שבביתי ועם אלו שבסביבתי. הן נותנות לי חיבור, קרקוע, אהבה ונחמה ואני להן קירבה, הסבר או פשוט אהבה.


כדי שאוכל לכתוב מילים שמעודדות או מעוררות מחשבה או אפילו מעוררות עשיה בחרתי לקחת ולתרגש (לתרגם בתוספת הרגש שלי) את המילים מסוף הסרט herd. 

צרפתי את הסרט בתחתית המייל, לצד פעילות שאני לוקחת בה חלק.

היכולת להשפיע

כולנו, כל אחת ואחד מאיתנו חיים בתקופה של שינוי אדיר.
בגלל מערכת התקשורת שלנו, זו שנמצאת מעבר למילים ולמרות שאיננה נראת מקשרת בין כולנו, שינוי התודעה והתפיסה שלנו יכול השפיע השפעה עצומה על הסובב אותנו.
ובדיוק בגלל זה אדם אחד יכול לשנות את המציאות, ולא בגלל שהוא עושה מעשים גדולים, אלא אולי אפילו ההפך מכך.
פעמים רבות אני שואלת את עצמי ובטוחה שרבים שואלים כמוני: הרי אני אדם קטן, מה אני כבר יכול.ה לעשות או לשנות?
אבל זה בדיוק זה… בגלל הקשרים האלו המתקיימים בינינו, בגלל החיבור המתקיים בין כולנו אדם אחד יכול לעשות שינוי: 
אדם אחד יכול להחזיק את תום הלב וטוהר המידות עבור בני המין שלו.

אדם אחד יכול להדהד אהבה בינינו ובין כלל הברואים.
אדם אחד יכול להחזיק ולתחזק את האמפטיה למינים אחרים ולכל האורגניזם של הכדור.
המילים האלו נוסחות בי תקווה ומזכירות לי להחזיק את המהות, להיות השינוי.

חמישה סיפורים וסיכום

1. כלבה

אתמול פגשתי כלבה מבוגרת אחרי שחוותה אזעקות והרבה בומים סביב הישוב בו היא חייה.
היא הייתה לבדה ומאוד מאוד מפחדת מה”בומים” שהם:
יציאות של התותחים בסוללה ליד הישוב. 
יירוטים מעל השמים שלהם באופן פרטי ומעל שמי האזור באופן כללי.
נפילות בשטחים הפתוחים סביב הישוב באופן פרטי ובאזור באופן כללי.
הבומים האלו בעוצמות קול משתנות הם ענין שבשגרה אצלם.

כשישבתי אתם אתמול במרפסת הסתכלתי על הכלבה וראיתי שרעשים אחרים ממש לא מטרידים אותה – דלת מכונית שנטרקת פתאום, כיסא שנפל אצל השכנים, רעש חזק ופתאומי, רק בומים…
כבר כמה פעמים שהם ביקשו ממני לדבר איתה, ובפנותי אליה פגשתי כלבה חכמה ורגישה שאמרה לי שוב ושוב בפשטות, “זה פשוט מפחיד, מה אתכם זה לא”?

2. חיילת
אתמול פגשתי חיילת אחרי שירו על הבסיס שלה.
תודות לטכנולוגיה הבומים היו רק של היירוטים מעל שמי הבסיס שלה והנפילות בשטחים הפתוחים מסביב, אף טיל לא התפוצץ בבסיס אך כל אלו היו מאוד חזקים, מרעידי קירות ומבנים.
אז בתשובה לשאלתה של הכלבה כן זה ממש הפחיד אותה. 
ישבתי איתה וביקשתי שתספר לי מה בדיוק קרה, איפה היא הייתה, מי היה איתה, מה הם עשו בזמן שכל זה התרחש, על מה היא חשבה, מה הרגישה, ואיזה תחושות היו לה בגוף. הצעתי לה לקפוץ ולנער את כל הגוף וגם נתתי לה תרגיל שמאפשר לגוף למצוא את הניעור הטבעי שלו ולנער את עצמו כך ששאריות הפחד והמתח יוכלו להתנקז ולצאת.

3. כלב
אתמול התיישבתי עם הכלב שחי איתי במרחב הכי מוגן בבית והאכלתי אותו עלי רוקט בזמן ששמענו את היירוטים והנפילות מאזור רחוק.
האם זה מפחיד אותו? את הכלב הספציפי הזה זה מפחיד אך יותר מכל זה מפעיל אותו והוא רץ מצד לצד ומנסה לתקוף או לפחות להגיב באופן אישי לבומים.
אני מנסה באופן מאוד אישי לבנות לו הרגל של שקט: כשיש בומים יושבים ביחד בשקט במקום נעים ועושים יחד דברים נעימים. 
בניגוד לכלבה, הכלב הזה מגיב ככה גם למטוסים, לחתול שקופץ על הגג, לשולחן שזז בקומה מעל ולכל רעש שמגיע מלמעלה.
(מי קלט את הקשר בין רוקט – העלים, לרוקט – הטילים 😊 זה לא היה מתוכנן אבל הצחיק אותי).

4. נער
אתמול פגשתי נער צעיר שהאזעקה והבומים פגשו אותו בבריכה. יחד עם חבריו הם רצו מהר למיגונית בה פיתחו שיחה עם “הזקנות” שרצו גם הן לאותה מיגונית. הוא לא פחד ולא הראה ריגוש מיוחד מהאירוע. אולי רק מהחוויה של להיות ביחד עם “הזקנות” שהן בטח בגילי יחד באותה מיגונית…

5.שועלה
אתמול פגשתי שועלה מודאגת בצד הכביש.
אזור המחיה שלה נשרף (כן, מהנפילות) והיה נראה שבן משפחה חסר לה. היא הלכה הלוך וחזור מחפשת, רוצה להתקרב לאזור השרוף אך נמנעת.
התלבטתי אם להסביר לה על הבומים והסיבות לשרפה אבל הבנתי שזה ממש לא חשוב, שרפה הם מכירים מהחיים ודברים כאלו פוקדים אותם גם בלי פעילות אנושית, השריפה מבחינתה היא חלק מסכנות הטבע. או אולי פשוט חלק מהטבע.
כל מה שנותר לי היה להיות שם ברגע של אמפטיה כלפיה, וכך עשיתי.

סיכום

1.    פחד הוא חלק מהחיים
2.    כל אחד מגיב אחרת 
3.    יש מה לעשות

פחד הוא חלק מהחיים, גם בטבע ובלי קשר לבני האדם בעלי חיים חווים פחד וסכנה, זה חלק ממה שמגדל אותם, מבגר אותם, מכין אותם לחיים ושומר על גלגל החיים. הכל עניין של מינונים ושל תגובת בעל החיים.

הכלבה למשל לא צריכה הסברים, הבומים מפחידים אותה, זה הגיוני לה שזה יפחיד אותה וכל מה שהיא צריכה זה יד מלטפת שתהיה איתה. הפחד אצלה נקודתי: כשהאירוע מסתיים כך גם הפחד והיא ממשיכה את רצף חייה באופן רגיל בלי שינויי התנהגות. 

אם הפחד היה משפיע על ההתנהגות היומיומית שלה בהחלט היה חשוב לעזור לה. לעומתה, הכלב מקבל עזרה כדי להוריד את רמת המתח שלו באופן כללי משום שכאשר רמת המתח שלו עולה יש השפעה מידית על ההתנהגות הגורפת שלו ואיכות החיים שלו. 
זוכרים שכולנו מחוברים? 
ולכן לפני שנילחץ כי בעל החיים מפחד נבדוק כמה הוא צריך אותנו ואיך, כמה האירוע (למשל הבומים) משפיע על שגרת החיים שלו, כמה מהר הוא חוזר לעצמו והאם יש שינויים בהתנהגות היומיומית שלו.

אם יש, בהחלט כדאי לתת כלים שיעזרו לו להתמודד עם המציאות או להתאים לו את המציאות היכן שניתן.

לפעמים שיחה ופילטור המצב הם  עזרה מספקת.
לפעמים חלק מהתאמת המציאות יכול להיות פשוט כמו להחזיק עבורו מרחב של שקט ולא לכפות עליו להרגע…

לפעמים הם יודעים בדיוק איך להתנהג ואיך לנער מעצמם את הדבר. וכשלא, כמו שכתבתי יש הרבה איך לעזור.

הסרט

עשייה

הבטחתי לשתף בעשייה שלי שממש מתקשרת לשינוי התודעה.
אז הנה את הפוסט שכתבתי על רגשותיי והבנותיי לגבי לצמד הימים האלו

https://www.facebook.com/share/p/2ic2LdPDuSYdU2nr/?mibextid=oFDknk

מברכת אותנו בימים טובים

מוריה בן דרור

הצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה – שפה אחת בשישי
מכאן  https://chat.whatsapp.com/JtjPMFyeSVH13qpp0xY018

בא לך להירשם לעדכונים?

אני שולחת מייל רק פעם בשבוע - ביום שישי

שפה אחת - המרכז לתקשורת עם בעלי חיים

אשמח לחזור אליך

אשמח לחזור אליך

זה המייל שלי:  Moriah@safa-ahat.com

זה הנייד שלי:  050-7518181

אפשר גם לשלוח לי הודעה

*לפעמים צריך ללחוץ פעמיים על הכפתור כי הוא בודק אם המייל שהזנת תקין

דילוג לתוכן