מייל בשישי

אנחנו כאן ביחד עם המיל השבועי
בימים אלו התקשורת הטלפתית עם בעלי החיים היא המים החיים שלי.
ולכן היום אני משתפת בקשר שלנו עם בעלי החיים שאתנו וביכולת שלנו ושלהם להיתרם מכך.

רגע בחיים

לשבת לצד הכלב כשהוא ישן ולהניח עליו יד, ללטף ממש לאט או לא ללטף כלל.
לתת לחתול להתיישב עליך ולהיות רגע בחיבור שמתרחש מעבר לחיבור הפיזי.
לשים יד על בעל החיים, או לתת לו להניח עצמו עלינו ופשוט לנשום.
להרגיש את החיבור שמתקיים, להרגיש את האהבה שלו אליך להרגיש את האהבה שלך אליו.
לשהות שם רגע, לנשום לתוך זה. להסכים להתמסר לשבריר שניה, לרגע הזה שהוא מעבר לזמן.

הרחבה וצמצום

בהתחלה, שהתחלתי ללמוד ולתרגל את התקשורת העל חושית עם בעלי החיים היה לי ממש חשוב לקבל תיקוף על מה שהגיע אלי. 
שלא יחשבו או שאני לא אחשוב שאיבדתי את זה כליל…
כמובן שכדי ללמוד זה  ממש חשוב לקבל תיקוף, אבל בינינו… הפחד משיגעון גדול יותר מהפחד מהצלחה.
כך היה גם בלימוד, כשלקחתי על עצמי ללמד תקשורת היה לי ברור שבשביל ללמוד תקשורת חשוב שיהיו כל מיני טכניקות, חשוב לתת כלים איך להיכנס אליה ולצאת ממנה ובעיקר בעיקר חשוב שיהיה משוב.
גם היום כשאני  מלמדת אני מאמינה בזה ולכן אני מעבירה את המתודות שלמדתי ואת אלו שפיתחתי כדי לפתוח את המערכת לקבלת המידע וכדי “להביא תוצאות” 
(זה קצת אבסורדי כי חלק מהקושי שלנו לקבל מידע נחסם בשל הצורך בתוצאה, אבל יש גם מתודות לזה 😊).
ותוך כדי אלו, ותוך כדי שראיתי שיש תוצאות בזכות התקשורת, וראיתי שאני יודעת לקבל מידע (לא תמיד, לפעמים אני טועה) וראיתי שהלימוד עובד וא.נשים באמת מתחילים לקבל מידע מצאתי את עצמי מתגעגעת לקשר ההוא עם בעלי החיים. לא לתוצאות לא להוכחות אלא לקשר ההוא, זה שנמצא מעבר למילים, מעבר לליטופים במקום ההוא הנסתר.

מים חיים

שפה נשכחת / של סיברסטיין
 
פעם הכרתי את שפת הפרחים,
והבנתי את לחש ענפי השיטה.
פעם יכולתי לדבר עם דרורים
ולשוחח עם זבוב במיטה.
פעם היו לי תשובות לשאלות
שהציגו יוני השובך,
והייתי כמו אח לכל פתית שלג רך
שנשר לקרקע ודעך.
פעם הכרתי את שפת הפרחים…
אוי, איך זה הלך?
רגע, איך זה הלך?

יחד

היום, בחיי הפרטיים הצורך להכניס את התקשורת למשבצות של האם מה קיבלתי נכון או לא הולך ומהתמוסס. התקשורת עם המזונבים שאיתי הפכה להיות פחות אירוע ויותר חלק משגרה.
אני מוצאת את התקשורת איתם הופכת להיות כמו צעיף שמלטף אותי וקורא לי להרגיש ופחות כמו מבנה שמבקש ממני לשבת בתוכו.
גם במועדון התרגול והתקשורת שלנו אני מוצאת שפשוט כיף לי לפגוש את בעל החיים דרך התקשורות, פחות לבוא עם תוצר ויותר ליהנות מהמפגש.
אני לא שוכחת –  המבנה והמשוב מאוד חשובים כדי לתחילת בבניית מערכת היחסים עם התקשורת הטלפתית, זה ממש עוזר לכל המערכת שלנו להתחבר אליה מחדש.
ואחרי שיש לנו מספיק אמון במערכת, בכך שהמידע מגיע ועובר, אז אפשר פשוט להיפגש.

האמת, ה”אחרי” מתייחס אל אלו שיש בהם ובהן רצון ללמוד את התקשורת הטלפתית, כן גם אני מבין אלו.
אבל לפעמים לא צריך, מי שרוצה לחוות את עומק הקשר עם בעלי החיים ברובד נוסף לפעמים זה כל מה שנדרש.

לשבת לצד הכלב כשהוא ישן ולהניח עליו יד, ללטף ממש לאט או לא ללטף כלל.
לתת לחתול להתיישב עליך ולהיות רגע בחיבור שמתרחש מעבר לחיבור הפיזי.
להרגיש את החיבור שמתקיים, להרגיש את האהבה שלו אליך להרגיש את האהבה שלך אליו.
לשהות שם רגע, לנשום לתוך זה. להסכים להתמסר לשבריר שניה לרגע הזה שהוא מעבר לזמן.

היופי בדבר הוא כמויות הנחת וההתרחבות שהרגע הקצר הזה מביא לנו ולבעלי החיים.
רגע קטן כזה אחת לכמה זמן יכול להביא כל כך הרבה טוב לנו, לבעלי החיים ולבית.
לפעמים בעיות נפתרות, לפעמים תשובות מגיעות.

תקשורת טלפתית היא הרבה מעבר ל-ללמוד איך לעשות אותה,
היא הרבה פעמים פשוט להיות בה.
שווה לנסות
אין הגבלת גיל, מומלץ גם לילדים.

שתהיה לכולנו שבת של שלום

הצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה – שפה אחת בשישי
מכאן  https://chat.whatsapp.com/JtjPMFyeSVH13qpp0xY018

בא לך להירשם לעדכונים?

אני שולחת מייל רק פעם בשבוע - ביום שישי

שפה אחת - המרכז לתקשורת עם בעלי חיים

אשמח לחזור אליך

אשמח לחזור אליך

זה המייל שלי:  Moriah@safa-ahat.com

זה הנייד שלי:  050-7518181

אפשר גם לשלוח לי הודעה

*לפעמים צריך ללחוץ פעמיים על הכפתור כי הוא בודק אם המייל שהזנת תקין

דילוג לתוכן