שוב הגיע יום שישי ואנחנו עם פוסט בשישי של שפה אחת.
אז מפגשי השאלות תשובות נפתחו בקול תרועה רמה.
לא באמת, פשוט פתחתי זום ונפגשנו 😊 שמחתי לראות פנים מוכרות ולשמוע את השאלות.
אחת השאלות שעלתה, איך לא… נגעה לסטרס של החיות שאתנו בעקבות רעשי הרקע שנכנסו לחיינו. כן כן האזעקות והבומים שמלווים את תושבי הצפון והדרום. היום אכתוב על כך, רקאומרת – יצא לי פי 2 ארוך מבדרך כלל.
מה השאלה?
בחורה שחיה בצפון ממש קרוב לגבול ולא התפנתה שיתפה בקושי של הכלבה שאיתה.
היומיום שלה ושל כל מי שקרוב לגבול הצפוני מלא ברעשים שהם מזמן כבר לא כל כך ברקע: אזעקות, בומים מסוגים שונים – יירוטים והפגזות. בקיצור כיף חיים.
הכלבה מאוד מפחדת מהאזעקות ומהבומים. או כמו שהבחורה שיתפה: ברגע שהכלבה שומעת את ההתרעה בנייד היא כבר נכנסת ללחץ… היא יודעת מה מגיע אחרי.
הבחורה למדה תקשורת ומקיימת אותה עם שאר בעלי החיים בהצלחה, רק עם הכלבה זה לא עובד לה.
אז מצד אחד היא לא מצליחה לעזור לה ומצד נוסף היא מתחילה לפקפק ביכולת שלה לקבל מידע.
מה עושים?
יש לזה תשובה?
התשובה הזו רלוונטית לכל מי שבעל החיים שאיתו נמצא במצב של מתח מתמשך ומתח מוגבר. אני מחלקת אותה לכמה נקודות:
1. למה אני לא מצליחה לדבר עם הכלבה?
2. אז מה יש לעשות עם זה?
3. כדורים?
4. מתי תקשורת רלוונטית ומתי לא.
5. מה עוד?
למה אני לא מצליחה לדבר עם הכלבה?
הרבה פעמים אני אומרת לאנשים של כלבים שמפחדים מרעמים וזיקוקים:
אי אפשר לעשות תקשורת עם הכלב שהוא נמצע בעין החרדה/ היסטריה/ הפחד או במתח עצום.
וזה אולי מסביר למה אותה אישה שמצליחה לעשות תקשורת כל כך טובה עם שאר בעלי החיים לא מצליחה לעשות תקשורת עם אותה כלבה.
כשבעל חיים נמצא במתח מאוד מאוד גדול תקשורת זה פחות מה שמעסיק אותו – מעסיק אותו לשרוד.
יש לנו הרבה מה לעשות במצב הזה אבל תקשורת במובן הרגיל של הרעיון:
– מה מפריע לך
– איך אני יכולה לעזור
– אל תדאג זה רעמים/ זיקוקים/ יירוטים
היא תקשורת פחות רלוונטית.
ולכן נכון יהיה מצד אחד להיות בחמלה כלפי עצמנו וכלפי ה”אני לא מצליחה לתקשר איתה” ולקחת את התקשורות האחרות שאנחנו כן מצליחים לעשות כ”הוכחה” לכך שאנו יכולים ומצליחים.
ומצד נוסף להבין שכנראה מפלס המתח אצל בעל החיים עלה לרמה שקשה לנו לעשות איתו תקשורת.
ובניגוד לרעמים ברקים וזיקוקים שזה נקודתי – כאן זה יומיומי… זאת אומרת שגם אם אין בום כרגע, רמת המתח הבסיסית שבה בעל החיים נמצא גבוהה מהיומיום של לפני שנה למשל.
…כן שנה…
נוסיף לזה את המתח שלנו שלפעמים מקשה על התקשורת ולפעמים פשוט מתווסף כמתח נוסף לבעל החיים ויש לנו מתכון מוצלח למתח מוגבר וקושי לקיים תקשורת.
אז מה יש לעשות עם זה?
קודם כל להפנים שיש בעלי חיים שמפלס המתח אצלם עלה למפלס מתח גבוה באופן קבוע עם “פיקים” של מתח מוגבר אף יותר, למשל כאשר יש אזעקה, יירוט, בום כזה או אחר.
(ופה חשוב לי להגיד שלא חייבים יירוטים בשביל שמפלס המתח יעלה, יש לנו השנה במדינה מספיק סיבות לכך כמו עצב, אבל, בלבול, פינוי או כל קושי מתמשך איתם מתמודדים בני המשפחה).
מתח מוגבר משפיע על כל המערכות של בעל החיים וחשוב למצוא את הדרך להפחית אותו.
אחד היתרונות הגדולים בהורדת מפלס המתח (מעבר לבריאות הנפשית והפיזית של בעל החיים), הוא שכאשר המתח יורד יותר קל לקיים תקשורת. אולי חשוב מכך: בעל החיים יהיה פנוי יותר ויצירתי יותר למצוא דברים שתומכים בו ביום יום המתוח.
אז…
מקשרת מקצועית שאינה “מעורבבת” עם בעל החיים יכולה לדבר גם עם בעלי חיים שנמצאים במתח מוגבר, היא תוכל להבין אותם וגם להסביר להם מה קורה. לחשוב איתם על פתרונות ודרכים להקל עליהם בתוך המציאות.
לפעמים הסבר יכול להרגיע אבל הרבה פעמים לא – ביחוד כשבעל החיים כבר חי חיי מתח יומיומיים, זה קצת כמו שצריך לעשות ריסטארט למערכת – אתחול מחדש כדי שיהיה אפשר למצוא פיתרון חדש לבעיה יומיומית.
(לרבים מבעלי החיים זה המצב במציאות חיים שלנו).
לפעמים רעיונות יהיו נהדרים אבל בעל החיים לא יוכל ליישם אותם כי הוא “לא פנוי” הוא בהישרדות.
וכדי להעביר את בעל החיים ממצב של הישרדות יומיומית הרבה פעמים כדאי יהיה להיעזר
ברפואה ההוליסטית שיודעת לעשות בדיוק את את זה:
דיקור, צמחי באך, תמציות צמחים או שמנים, ריפוי אנרגטי כמו רייקי ועוד הם כלים מעולים להורדת רמת המתח בה בעל החיים נמצא.
מרבית המקשרות נעזרות בכלים אלו וכמובן יש מרפאות טבעיות לבעלי חיים.
אני חושבת שנכון לפנות לאלו או אלו כמוצא ראשון.
כדורים?
אינני וטרינרית, אינני רופאה קונבנציונאלית או טבעית ואין להתייחס למה שאני כותבת כהמלצה רפואית.
אבל אני מרשה לעצמי לכתוב את תפיסתי:
הבנתי כי רבים רצים לתת כדורים פסיכיאטרים לבעלי חיים כפתרון ראשון בעיקר בגלל חוסר ידע.
כדורים פסיכיאטרים לבעלי חיים בהחלט יכולים להיות פתרון אבל לתפיסתי לא ראשון.
אני לא באה מאג’נדה שפוסלת כדורים. אני חושבת שמכיוון שבעלי החיים שקרובים לטבע יותר מאיתנו, שרמת הרגישות שלהם גבוהה משלנו, ושיכולת הריפוי שלהם מהירה משלנו (זה נשמע כמו סטיב אוסטין), עבורם, נכון להתחיל בריפוי שהוא יותר טבעי ועדין ולראות איך הוא משפיע ועובד.
מניסיון רב עם הרבה בעלי חיים שהפניתי לרפואה טבעית, או למקשרות העובדות עם רפואה טבעית התוצאות טובות מאוד.
מתי תקשורת רלוונטית ומתי לא
תקשורת תמיד רלוונטית 😊 אבל לא כל בעיה תיפתר דרך תקשורת.
כשבעל החיים נמצא במתח מאוד גבוה תקשורת תוכל לתת לנו הבנה מה עובר על בעל החיים, ומכך להבין אם התקשורת מספיקה כדי להוריד את רמת המתח או לא.
כפי שכתבתי בתחילת הפוסט ואולי בעצם לאורכו – כשמפלס המתח עולה למצב של מתח יום יומי מוגבר, הרבה פעמים תקשורת לבד לא תצליח להוריד אותו אבל היא תוכל לתת לנו אינדיקציה שתאפשר שיקול דעת להמשך עשייה.
וכמו שכתבתי הורדת מתח יכולה להיעשות בדרכים טבעיות. אותן ברוב המקרים בעל החיים והמערכת הפיזיולוגית, רגשית, קוגניטיבית שלו מקבלת ביותר קלות מכדורים.
מה עוד?
אהבה, חמלה, הכלה, רגיעה.
קל להגיד קשה ליישם – אני יודעת… אבל אני רוצה להסביר:
– אם אנחנו נדרכים מהמתח שלו הוא בטעות יכול לפרש זאת כמתח שלנו מהמצב ורק ימתח עוד יותר.
– אם אנחנו נדרכים מהאזעקה גם אם אנו עושים כאילו אנחנו לא – הוא יודע את זה ומגיב לזה.
– אם אנחנו מבוהלים מפוחדים מתוחים – זה יכול להתפרש כמו אין לו על מי לסמוך.
אבל אם יש בנו מרחב שיכול להעביר לו שדר רגוע וברור ברגש או ברגש + מילים של:
יש לך על מי לסמוך (אם זה המצב)
זה רגע וזה יעבור (אם זה המצב)
אנחנו כאן אתך ואתה מוגן (אם זה המצב)
זה בהחלט יכול להקל בזמני המתח הקשים וכמובן יכול לקצר את משך ההיסטריה/ פחד/ מתח.
*ביקשתי רשות מאותה בחורה להביא את השאלה שלה כאן ל”שפה אחת בשישי”.
היא הסכימה ושיתפה שמאז המפגש שאלותשובות הכלבה יותר רגועה, היא הבינה מהכלבה שלהיות לבד בבית מקשה עליה ולכן חזרה לקחת אותה איתה כשהיא יוצאת מהבית.
אני ממש שמחתי לשמוע ובטוחה שגם אותך זה שימח.
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור
