שפה אחת בשישי
השבוע ראיתי מלא סרטונים של כלבים רצים בשמחה והתרגשות לילדים שחזרו מבית הספר.
ראית את זה? זה היה כל כך מתוק ומרגש לראות כמה אהבה יש שם. כמה ציפייה וכמה שמחה לראות אותם שוב. היום רציתי לכתוב כמה מילים שיאפשרו לאלו שקצת חוששים, לאלו שקצת אבודים להיות בשמחה הזו בלי החשש והדאגה.
בפוסט הקודם דיברתי על כך שבעלי חיים אוהבים את השגרה שלהם. אני מתלבטת אם המילה הנכונה היא אוהבים או אולי יותר נכון להגיד צריכים.
בתוכי רוב הזמן מתקיים מתח פנימי בין הרצון והצורך בשגרה לבין הרצון והצורך לשנות אותה.
תכלס זו השגרה שלי: לבנות שיגרה ולשנות לבנות ולשנות, לייצב ולהמשיך הלאה, לבסס ולשחרר.
בתוך הדיון שלי עם עצמי על שגרה – אני מחליפה את המילה שגרה במילה יציבות.
למה? כי להבנתי שגרה היא לא מטרה, שגרה היא דרך לייצר יציבות: השמש זורחת כל יום, ירח עגול פעם בחודש, גשם בחורף משכורת בעשירי, ילדים במסגרות ב 1.9…
יציבות מאפשרת לנו את מקסם השווא של ביטחון ואחת הדרכים שלנו לקבל יציבות היא דרך שגרה.
אצלי, ואת זה הבנתי מזמן – היציבות שלי היא שינויים.
אני זקוקה למנה יחסית גדושה של שינויים בחיים כדי להרגיש נינוחה ובטוחה.
וגם פה זה כל כך אישי. השינויים שלי הם בתחומי עניין, בעיסוק.
ברגע שאני יודעת מה המינונים שאני צריכה יותר קל לי עם החיים. ונראה לי שגם לחיים (שלצידי) יותר קל איתי.
ולכן כשאני כותבת על שיגרה וחשיבותה אצל בעלי החיים חשוב לי שנדע שבעצם מדובר בצורך של תחושת יציבות וביטחון.
לחלקם הצורך הזה יהיה במינונים גדולים מאשר לאחרים בדיוק כמונו.
כדי לדעת איך לאפשר את הביטחון הזה ניקח היום דוגמא פשוטה- תחילת שנת הלימודים.
המבסוטים המתקשים ומה עושים
ה 1.9 מסמל לכולנו חזרה לשגרה, נכון, השגרה שלנו היא שיגרה שונה כבר כמעט שנה ובמהלך החודש אכתוב איך מייצרים רוגע ויציבות בשגרה כל כך לא שגרתית.
ועם זאת, איך שלא נסתכל על זה, גם אם השגרה שלנו אחרת, בהרבה בתים ה 1.9 הוא סימן לכך שחוזרים לשגרה – הבית מתרוקן, יוצאים למסגרות…
מה לעשות שבעלי החיים לא מסתובבים עם יומן וה 1.9 לא אומר להם כלום חוץ מזה שפתאום הבית משתנה.
איך זה משפיע עליהם?
המבסוטים
חלקם סוף סוף יוכלו לחזור לישון בלי שיפריעו להם, או לשבת על הספה גם שאסור כי אין מי שיראה… בקיצור, שמחים כמו רוב ההורים.
לבעלי החיים בד”כ מאוד פשוט לחזור לשגרה המוכרת והבטוחה. בקיצור, תחילת שנת הלימודים – סבבה להם והם לא ממש צריכים עזרה מאיתנו.
המתקשים
יש את בעלי החיים שהתרגלו להמולה, יש כאלו שהגיעו לתוכה וחושבים שזו בעצם שגרת החיים ופתאום הכל משתנה
ויש גם את אלו שהשינוי עצמו, מעצם היותו שינוי יכול להיות קשה עבורם. הוא מערער את תחושת היציבות שכל כך חשובה להם.
מה עושים?
לדעת שיש כאלו שהשינוי יכול להיות קשה עבורם ולקחת את זה בחשבון.
לדעת שיש כאלו שהוא משפיע עליהם אבל הם יודעים להתאים את עצמם – או במילים אחרות לא כל “קשה לו” הוא סוף העולם.
אם יש בעל חיים שלא מבין איפה ההמולה/ לאן כולם נעלמו / מה קורה פה / מתי הם יחזרו כדאי
להסביר:
כשאנחנו יודעים מראש שהשגרה שלהם תשתנה חשוב שנספר להם מדוע, ואיך השינוי ישפיע על היום יום שלהם.
אם אתם שואלים אותי – תכלס כדאי להסביר לכולם, הסבר שכזה יכול לעזור ואף למנוע התנהגות של בהלה, פחד או התנהגות לא רצויה.
מקסימום המבסוטים יגלגלו עלינו עיניים ויגדו – כן, כן, אני יודע ומחכה לזה.
מה להסביר?
1. מה קורה:
למשל אם הבית מתרוקן רצוי פשוט להגיד מתי אנחנו הולכים, מתי נחזור – למשל אחר הצהרים/ בערב/ סביב ארוחת הערב שלהם או מתי שזה קורה בפועל.
אפשר גם להסביר למה אנחנו הולכים – אבל במילים פשוטות וענייניות.
2. מה מצופה מהם:
בעלי החיים צריכים הסברים פשוטים איך להתנהל בתוך המצבים האנושיים.
מה זה מצבים אנושיים? מצבים שלא מתקיימים בטבע, רק ב”נמו” הדגים הגדולים לוקחים את את הדגים ילדים לבית ספר, בטבע האמיתי אין מצבים אנושיים כמו אצלנו, ולמרות שהם חיים איתנו לחלקם זה לא ברור.
כך שלצד ההסבר שמספר איך החיים יראו עכשיו, שידעו שנחזור כדאי לומר להם מה אנו מצפים מהם, למשל:
הם יכולים לחכות לנו בנינוחות / לישון / לשחק אם השארנו להם משחקים / לשמר על שלמות הבית / לשמור על הבית (תזכירו לי לכתוב פוסט על הנושא הזה של שמירה כי הוא טריקי).
אפשר להגיד להם לנמנם ואפילו להתנהג יפה – זה עוזר להפיג את הדאגה שלהם מכך שלא נהיה איתם.
בקיצור: מה מצופה מהם בהתאם למי שהם, מה שמתאים לבעל החיים ולסיטואציה המשפחתית.
לא חייבים ללמוד תקשורת בשביל זה,
אפשר רגע לעצור, אבל באמת לעצור רגע,
להיות איתם, להגיד להם במילים שלכם מה משתנה, למשל שהבית מתרוקן כמו שהיה לפני החופש
ולהסביר שזה לא שייך אליהם, זה לא בגללם, בגלל משהו שעשו או לא עשו – אלו החיים של בני האדם. וכמו שכתבתי להסביר מה מצופה מהם.
העצירה הזו על מה מצופה מהם בדגש על המה כן ולא על ה מה לא מאוד עוזרת לבעלי החיים.
מה? ממש לדבר?
אז כמו שכתבתי – לא חייבים ללמוד תקשורת אבל ממש ממש כדאי :).
אז אם בא לך -אפשר ללמוד דרך הקורס הדיגיטלי המקיף שיהיה זמין לך מיד לאחר ההרשמה
כל הפרטים על הקורס כאן
https://safa-ahat.com/the_animals_language_course/
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור
הפוסט הזה נשלח כל יום שישי בקבוצת ווצאפ שקטה
הצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה – “שפה אחת בשישי”
מכאן
https://chat.whatsapp.com/JtjPMFyeSVH13qpp0xY018
אפשר כמובן להעביר את הקישור לפוסט או לקבוצה