לא פעם אני מקבלת שיחות מלאות דאגה,
אשתף היום באחת, או יותר:
חתולה נעלמה. במשך ימים ניסו שלוש מתקשרות שונות לתקשר איתה, (אני תמיד מציעה לעבוד רק עם אחת, מקסימום שתיים) וכל אחת מהן קיבלה את אותו המסר – החתולה כבר לא בגופה הפיזי. המצב הזה, בו בעל חיים אובד ואין לנו מושג מה עלה בגורלו הוא מורכב ומאתגר.
אחרי שלושה ימים שבהם כל התחזיות הצביעו לכיוון מסוים, החתולה חזרה הביתה – שלמה, אך מבולבלת.
בתקשורת שנעשתה איתה לאחר שחזרה היא שידרה תמונות של מחסן שבו הייתה סגורה, מקום שבו לפחות היה לה אוכל. ועדיין, כל הימים הללו עוררו תהיות, שאלות ובעיקר רגשות חזקים.
כשהרגשות מתנגשים עם המציאות
במקרה אחר, פנתה אליי אישה במצוקה. החתול שלה נעלם, היא נעזרה במתקשרת שהעבירה לה מסר שהחתול ככל הנראה כבר לא בחיים. המידע היה מטלטל, ואולי אף יותר מטלטל היה לגלות בבוקר למחרת שהחתול שב הביתה.
לצד השמחה לראות את החתול היתה גם תחושות של כעס ובלבול שליוו אותה, והיא חיפשה את הדרך להבין איך לגשת למתקשרת ומה לומר לה.
מדוע זה קורה?
כשבעל חיים במצב של חולשה או פחד עמוק, המסרים שמתקבלים יכולים להיות חלקיים או מעורפלים.
כשבעל חיים נמצא במצב הישרדותי – אם מתוך פחד, תשישות או בלבול – הוא עשוי “להתנתק” מהגוף הפיזי. תחושה זו של ניתוק יכולה לעבור למתקשרים כחוסר חיים. גם מתקשרים מנוסים עלולים לפרש מצב כזה כ”סיום חיים”, מה שעלול להוביל למידע שגוי.
תקשורת טלפתית היא לא מדע מדויק.
היא שפה ייחודית שדורשת רגישות, קשב וניסיון, אך היא איננה חסינה מטעויות.
כלים לשימוש בתקשורת עם בעל חיים אבוד
כדי לשפר את הדיוק ולסייע בחיפוש אחרי בעלי חיים אבודים, הנה כמה כלים מעשיים שאפשר להשתמש בהם בזמן התקשורת:
- בקשת תמונה של הסביבה: נסו לבקש מבעל החיים להראות לכם את המקום שבו הוא נמצא:
האם יש מבנים, עצים, כבישים או אנשים? הפרטים הקטנים יכולים לתת לנו אינדיקציה על הימצאותו בגופו הפיזי או לא. - כפות הרגליים: בקשו מבעל החיים להראות את כפות הרגליים שלו.
אם בעל החיים בחים בד”כ הן יהיו מחוברות למשהו מציאותי – אדמה/ ריצפה/ חול/ כביש.
נוכל גם לקבל אינדיקציה אם הוא נע במרחב או לא. - בדיקת צרכים פיזיים: שאלו אם הוא רעב, צמא, עייף או מפחד:
נוכחות של רגשות של קושי, צער וכאב או צרכים פיזיים מעידה בדרך כלל על כך שהוא בחיים.
מה אפשר ללמוד מהמקרים הללו?
- לאפשר חמלה בתהליך: כאשר בעל החיים לא פנוי להעביר מסרים, רצוי לגלות סבלנות כלפי המצב וכלפי עצמנו.
- לפתוח דיאלוג כנה: אם חוויתם מצב שבו המידע שהתקבל בתקשורת היה שגוי, חשוב לשתף את המתקשרת בחוויה שלכם באופן שמזמין דיאלוג והקשבה – לא פעם נגלה שמקור החוויה הוא אי הבנה/ פרשנות שגויה.
- להבין את המגבלות של התקשורת: תקשורת טלפתית היא כלי מופלא, אך היא אינה מדעית או חד-משמעית. היא מתבססת על הקשבה עמוקה, אך גם על פרשנות אנושית שיכולה לטעות.
מילים לסיום
כאשר בעלי חיים נעלמים או נמצאים במצוקה, לא פעם נרצה לדעת הכל ומיד.
אבל בעלי החיים לא תמיד מציעים לנו תשובות “מלאות”.
נשתדל לזכור שגם בעלי החיים הם יצורים מורכבים, (כן, וגם אנחנו, בני האדם),.
בשלבים האלו של האיבוד… אנחנו מוצאים את עצמנו נעים בין תקווה לפחד, בין ודאות לחוסר ודאות. במצבים כאלה, חשוב לגייס את הסבלנות ואמונה בתהליך.
לסט כלים רחב לתמיכה בנו ובבעלי החיים אם הלכו לאיבוד אפשר להגיע מכאן
ובברכה שלא יקרה.
שתהיה לכולנו שבת של שלום
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור
אני שולחת את הפוסט הזה כל יום שישי בקבוצת ווצאפ שקטה
הצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה – “שפה אחת בשישי” מכאן
אפשר כמובן להעביר את הקישור לפוסט או לקבוצה
