הנהגה ברורה

עברנו שבוע בלתי נסבל.
לפעמים אני חושבת – מה עובר על המערכת העצבית שלנו? איך היא מצליחה לנוע בין הכאב התהומי, לשמחה ולתקווה, ומשם לסיבוב שגרתי בסופר ולתור במשרד הרישוי?
לא פעם אני תוהה על הנזקים שנגרמים מהמעברים הקיצוניים האלו – קצוות העצבים שלנו נמתחים מקצה לקצה בקצב מסחרר, והגוף… הגוף פשוט צובר וצובר.

השבוע עשיתי לעצמי סטופ.
נסעתי למצפה רמון, לסדנה של שחרור טראומה.
זו לא הפעם הראשונה שאני עוברת את הסדנה הזו – לפני כמה שנים השתתפתי בה, והכלים שלמדתי בה הפכו לחלק ממני. כשהמנחה, דורוטה, באה לארץ להעביר אותה שוב – נרשמתי מיד. האמת? קיוותי שכל עם ישראל יהיה שם – כי ברור לי כמה הכלים האלו אפקטיביים וכמה אנחנו צריכים אותם.
בסדנה פגשתי את הקור של מצפה רמון לצד שחרור עמוק, וחוויה חזקה.

שאלו אותי איך הייתה הסדנה – והתשובה הכי פשוטה שלי היא:
עשיתי טיפול 10,000 לגוף שלי.
לא באתי כדי ליהנות – באתי כדי לשחרר. כדי לתת לגוף הזדמנות לנקות מתוכו את כל מה שהצטבר וכדי לתת למערכת העצבים שלי לחזור לאיזון.
במהלך הסדנה, בין שקשוק , לריקוד לניעור, מצאתי את עצמי חושבת על ג’יפסי שנשאר בבית עם הבת המתוקה שלי שמטפלת בו. פתאום קלטתי את הצורך הספציפי שלו באופן ההנהגה שלי כלפיו. פתאום מצאתי את המינון שלו, ששונה מהדרך הרגילה שלי. ובדיוק זה מה שנדבר עליו החודש – הנהגה ברורה ובהירה עם בעלי החיים שאיתנו.
איך אנחנו יכולים להוביל אותם בשקט ובביטחון, להיות עבורם העוגן שהם מחפשים בנו.

ה 3.3 הוא יום המודעות לחיות הבר, ולכן בלינק בשישי שמתי שני קישורים חשובים:
📌 תירות אחראית – על התפר בו חיות הבר גדלות במתחמים שאינם הטבע ואיך להתנהל מול זה.
📌 פעילות מיוחדת שמתקיימת השבוע בנושא חיות בר.
מקווה שתמצאו ערך בחודש הזה, מחכה לשמוע מה זה מעורר בכם.

הנהגה ברורה ובהירה:  
איך להנהיג את בעלי החיים שאיתנו בלי ליצור עוד מתח מיותר

בעבודה שלי בתקשורת עם בעלי חיים, פגשתי לא פעם את הזווית החסרה אך הכל כך נחוצה במערכות יחסים עם בעלי חיים – הנהגה.
הסבר קצר:
בעלי החיים שחיים איתנו בלהקה מעורבת (מושג שהביאה נעמה אדלר)זקוקים מאיתנו להנהגה ברורה ובהירה.
הם לא תמיד מבינים איך להתנהג ומה לעשות. כשהם יודעים מה מצופה מהם – הם רגועים יותר, משתפי פעולה יותר, או פשוט עסוקים בעניינים שלהם.
תחשבו רגע על להקה בטבע –
על מארג הקשרים בין חברי הלהקה, ועל ההנהגה הברורה שבה כל אחד יודע את מקומו.
זו לא שליטה – זו בהירות, וזה חלק מהצורך הקיומי שלהם.

אבל בואו נודה באמת –
כמה פעמים קרה שהתכווננו להיות ברורים ומכווני דרך, ובמקום זה שידרנו בעיקר בלבול?

הנהגה בריאה

בעלי החיים שלנו מזהים אותנו לא לפי המילים שלנו, אלא לפי האנרגיה שלנו.
אם אנחנו בטוחים ונינוחים – הם יקבלו את זה מאיתנו.
אם אנחנו מתלבטים, לחוצים או פשוט לא סגורים על עצמנו – הם יגיבו בהתאם.
יצא לך לראות כלב שמנסה לחצות כביש עם בעלים שמתלבט ומזגזג בהחלטות שלו?
רוב הסיכויים שהוא יתבלבל, ואולי אפילו יבחר לקחת את ההובלה בעצמו ולחצות את הכביש בלי להבין את הסיכונים.
לעומת זאת, כלב שהולך עם אדם רגוע ובטוח בעצמו – בדרך כלל ילך איתו בביטחון.

שלושה עקרונות להנהגה ברורה ומרגיעה

1. כוונה ברורה

אם אתם מבקשים מכלבכם לבוא אליכם, אבל במקביל חוששים שהוא יקפוץ עליכם וילכלך אתכם – או יתלהב מדי וישר ירצה לשחק, או חושים להפריע לו בעיסוקיו – הוא יקלוט את ההתלבטות שלכם ויתבלבל בחזרה… 
כדי לקיים הנהגה בהירה וברורה רצוי קודם כל לדעת מה אנחנו רוצים באמת.
למשל, האם אני רוצה שהוא יגיע בנוחות ולא יקפוץ עליי?
האם אני רוצה שיבוא מתוך הקשבה ולא מתוך ריצוי?
הבהירות מתחילה אצלנו.
כל תקשורת, ובמיוחד תקשורת טלפתית, מבוססת על בהירות – וכשאנחנו ברורים, בעלי החיים מגיבים בהתאם.

2. יציבות רגשית

בעלי החיים הם מראות רגשיות – אם אנו כועסים או עצבניים – הם יחושו בזה מיד.
כשנצליח חרף רגשותינו להתנהל ממקום יציב וברור, הם ימצאו בנו עוגן, ויוכלו לשתף פעולה בקלות יתרה.
זוכרים את הדוגמה של כלב שחוצה כביש?
אותו הדבר קורה גם בבית – אם הכלב או החתול מבולבלים, בדקו קודם כל איך אתם מרגישים.
🔹 חשוב להבין – יציבות רגשית היא לא הדחקת רגשות.
אלו שני דברים שונים ואפילו הפוכים.
יציבות רגשית היא היכולת לנהל את הרגשות שלנו – להרגיש אותם, לזהות אותם, להכיר בהם, ואז לבחור כיצד לפעול.

3. כבוד הדדי

מנהיגות אמיתית היא לא “אני אומר ואתה עושה”
כשאנחנו מכבדים אותם, נותנים מקום לקול שלהם, ומנהיגים מתוך הבנה והקשבה, הם מקשיבים לנו בצורה טבעית יותר.
כדאי לזכור – יש רגעים שבהם אנחנו המחליטים.
נכון, אנחנו מקשיבים לבעלי החיים שלנו, אבל יש מצבים שבהם אנחנו צריכים לקבל החלטות עבורם – פשוט כי אנחנו מבינים את הסיטואציה שהם אולי לא מבינים.
כמו שלא ניתן לילד שלנו להכניס מזלג לשקע, כי אנחנו יודעים שזה מסוכן עבורו.

(טוב, האמת שהבן שלי לא הכניס מזלג, אבל כן דחף מברג לשקע…
זה היה הרגע שבו הבנתי שעם הילד הזה – הסברים לא יעזרו, רק ניסיון של הגוף.
אחרי החוויה ההיא – הוא לא עשה זאת שוב.
(כן, הוא המשיך לעשות הרבה דברים אחרים 😅)
היום הוא אחד האנשים היותר מחושבים, שיודעים בדיוק את גבולות היכולת של הגוף שלהם.)

למה זה כל כך חשוב?

כי הרבה פעמים  הנהגה ברורה היא הרכיב החסר לשקט ולשיתוף פעולה של בעלי החיים.
כי לא פעם שם נמצא המפתח להבין את מערכת היחסים שלנו איתם, לתת מענה מדוייק ולנקות עומסים מיותרים.
שווה לבדוק:
– האם הבנו את החשיבת שיש להנהגה  עבור בעלי החיים שלנו או שיש לנו התנגדות לכך?
– האם ברור לנו מה אנו רוצים מהם ואנחנו ברורים ובהירים?
– האם אנחנו מובילים אותם בביטחון, או יוצרים מתח מיותר מתוך אי הנוחות והבלבול שלנו?

תרגול קטן
כשתבקשו משהו מבעלי החיים, בדקו שאתם עושים זאת בכוונה ברורה, בשקט פנימי, ובביטחון.
 💬 שתפו אותי – האם שמתם לב לשינוי? איך הם הגיבו?
אני מחכה לקרוא את התובנות שלכם ❤️

לינק בשישי

לקראת יום חיות הבר שיתקיים ב 3.3
1
תיירות אחראית
כאן קישור לפוסט שכתבתי מזמן ועדיין מאוד רלוונטי
2
שבוע חיות הבר
הקואליציה למען חיות הבר בשבוע של הסברה, חינוך וקירוב לבבות עם חיות הבר 2-8.3
כאן הקישור לתכנים ולהרשמה

שתהיה לכולנו שבת של שלום
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור