האם זו בעיית התנהגות או פשוט חוסר בהירות?

בפוסט הקודם כתבתי על הנהגה ברורה עם בעלי החיים שלנו. קיבלתי עליו הרבה תגובות (אז קודם כל, תודה!). הבנתי מהתגובות שהפוסט היה ממש במקום לרבים, ולכן רציתי להיכנס קצת יותר לעומק ולכתוב:
– למה ההנהגה הזו כל כך חשובה להם?
– איך היא נתפסת בעיניהם?
– מה היא בעצם אומרת עבורם?
בתחתית המייל – בלינק בשישי צירפתי סרטון (10 דק’). סרטון שמראה איך תקשורת טלפתית היא לא רק כלי מופשט – היא מחוברת לקרקע ממש כמו הגששות. ואיך שני עולמות לכאורה שונים בעצם מתחברים בצורה טבעית. 

הקדמה: בעלי החיים מרגישים – אבל אחרת מאיתנו 

הישרדות של בעלי חיים מבוססת על רגישות לסיטואציות. הם חווים רגשות חזקים בזמן אמת ופועלים בהתאם, אבל ברגע שהסיטואציה נגמרת – הם יודעים להרפות ולהמשיך הלאה.
כמה זה שונה מאיתנו, בני האדם…
תוסיפו לזה את העולם שלנו, שמלא בסיטואציות, רגשות ומסרים מעורבים – הרבה פעמים זה פשוט לא ברור להם.
הרגשות והמצבים האנושיים הם כמו גל של מידע ששוטף אותם, אבל לא תמיד ברור להם איך להגיב או מה בדיוק מצופה מהם.

בעיית התנהגות – או התנהגות טבעית?

הרבה פעמים אנחנו מתייגים בעלי חיים כ”בעייתיים”, כשבפועל – הם פשוט מגיבים בצורה ההגיונית ביותר מנקודת המבט שלהם.
לדוגמה, כלב שקופץ ונובח על אורחים יכול מבחינתו להתריע מפני איום או לנסות לוודא שהכול בשליטה.
חתול שמיסתגר פתאום יכול להיות מוצף מהאנרגיות של הבית.
אולי עבורנו זו בעיה, אבל שווה לבדוק:
האם הם באמת “בעייתיים” – או שהם פשוט מגיבים מתוך הבנה פנימית שונה משלנו?
וזו בדיוק הנקודה:
בעלי החיים רגישים להפליא, הם קולטים את האנרגיה והרגשות שלנו, אבל זה לא אומר שהם יודעים מה לעשות איתם. כשהם נמצאים בלהקה או בעדר, הכול ברור להם יותר. אבל כשהם חיים איתנו? התגובות, הרגשות והמצבים משתנים, ולכן הם מחפשים אצלנו בהירות.
במקום לצפות מהם “לנחש” מה אנחנו רוצים מהם, אנחנו צריכים להיות ברורים וישירים. זה אומר להסביר להם לא רק מה קורה, אלא גם מה אנחנו מצפים מהם בסיטואציה מסוימת.

הנה תשובה לשאלה

אנחנו רוצים להביא חתול חדש לבית שיש בו כבר כלב. האם לשאול את הכלב לרצונו או לא?
אם ההחלטה שלנו תלויה ברצון הכלב, אז ברור שחשוב לשאול אותו לרצונו.
אבל אם ההחלטה כבר התקבלה – אין טעם לשאול אותו אם זה “בסדר מבחינתו”.
(מציאות בה החלטנו אבל אנחנו כל הזמן בודקים אם זה בסדר לו או לא יכולה לגרור את בעלי החיים להתנהגויות שלא יטיבו עם הסיטואציה). 
במקום זאת, רצוי כדאי לעשות כך:

1. לספר לו מה קורה – החתול מצטרף למשפחה. להסביר לו בצורה פשוטה ובהירה את ההחלטה.
2. לבדוק איך הוא מרגיש עם זה – יש הבדל גדול בין להציב מולו עובדה מוגמרת לבין להיות בפתיחות ולשאול איך הוא מרגיש. נבדוק אם יש לו חששות ואם כן מה הם ואיך אפשר להקל או לפתור אותן. לא נבלבל עם מסר סותר כמו “מה אתה בוחר?” כשבפועל אין לו בחירה אמיתית.
3. לשאול מה הוא צריך – אולי הוא זקוק לזמן הסתגלות? אולי לתחום מסוים משלו? אולי לדעת שכל צרכיו ימשיכו להתמלא? ואולי שהחתול שמגיע לא במקומו?…להסביר לו איפה החתול יהיה, אילו גבולות נקבע בהתאם לצרכים שלו, של החתול ושלנו.
4. להבהיר מה מצופה – האם עליו לשמור מרחק מסוים? להיות סבלני? לקבל חיזוקים חיוביים על התנהגות רגועה?

סיכומון: לתת להם את הבהירות שהם מחפשים

כשאנחנו מביאים מסר ברור, בעלי החיים מרגישים יותר בטוחים. לעומת זאת, כשאנחנו משדרים חוסר ודאות – הם קולטים זאת, וזה מייצר מתח מיותר.
לתת להם את הבהירות שהם מחפשים. בעלי החיים שלנו לא מחפשים שליטה – הם מחפשים ודאות.
כשיש להם הנחיה ברורה ומדויקת, הם יכולים להירגע. זה מאפשר להם להרגיש בטוחים ולשחרר מתח. וזה לא משנה אם זה כלב, חתול, סוס או עז. בסוף, הצורך לדעת “מי מוביל” הוא צורך בסיסי שמעניק יציבות ורוגע.
לקריאה נוספת על למה בהירות שלנו משנה כל כך עבור בעלי החיים שלנו, מוזמנים לקרוא כאן.
ואצלך? איך  זה עם בעלי החיים שלך?
אשמח לקרוא בתגובות או במייל חוזר – מתי הרגשת שההנהגה שלך באמת יצרה שינוי משמעותי עבורם? 💙
(אולי אפילו אכתוב על כך במיילים הבאים).

לינק בשישי

תקשורת טלפתית היא לא רק כלי מופשט – היא מחוברת לקרקע ממש כמו הגששות.
הסרטון “Tracking and Animal Communication” עם Jon Young ו-Anna Breytenbach, שניהם מומחים בעלי שם בתחומם. עוסק בקשר שבין תקשורת טלפתית עם בעלי חיים לבין גששות (Tracking) – שני תחומים שבעצם עוסקים באותו דבר:
✔️ להיות נוכחים ולהקשיב – בין אם דרך קריאת סימנים פיזיים בטבע ובין אם דרך התחברות ישירה למסרים של בעלי החיים.
✔️ להבין מה באמת קורה מעבר למה שנראה לעין – גששות היא קריאה של דפוסים, סימנים ואנרגיות, בדיוק כמו תקשורת טלפתית שמחברת אותנו לכוונות ולרגשות של בעלי החיים.
✔️ איך כלים קדומים יכולים לעזור לנו היום – שניהם מבוססים על יכולות טבעיות שקיימות בנו ובעלי החיים מאז ומתמיד, אבל נדרש מאיתנו לחדד ולהתכוונן כדי להשתמש בהם.

שתהיה לכולנו שבת של שלום
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור