אנחנו אחרי שבוע שהוא כנראה הלאומי והאישי ביותר בלוח השנה שלנו.
ימי הזיכרון, יום העצמאות, ובתוך כל אלו השריפות והחטופים – שעדיין לא בבית.
אני יודעת שלחלק ממי שקוראות וקוראים כאן, המילים פה הן כמו מרחב מוגן.
אשתדל לקחת אותנו לשם גם היום.
על הכנס בשתי מילים
מילה ראשונה
לא אמרתי את זה בכנס, אבל בשבילי הכנס הוא דרך לחזור הביתה אל שפה אחת. כמו שהוא נתן למשתתפיו השראה, כלים ותחושת יחד, כך גם לי – הכנס מחזיר אותי אל ציר העשייה שלי בשפה אחת. תודה על כך.
מילה שנייה
היה כנס מעולה! תכנים, הפקה, זרימה… נרשמו 656 א.נשים (כן, אני אוהבת מספרים יפים, והיקום מתחשב בי 😄).
התרגשנו, הקשבנו, למדנו, והכי חשוב – ראינו יחד שכן, כבר אפשר לעשות בארץ כנס שעוסק כולו בקשר ובתקשורת עם בעלי חיים – יייש.
הלב נכנס לתמונה
בחודש הקודם עסקנו בדמיון ובכלים לחידוד התקשורת.
החודש נצלול לעולמות הרגש בתקשורת עם בעלי החיים שלנו.
נעסוק בשאלות כמו:
- איך להרגיש את החיות– ואיך לדעת שהן מרגישות אותנו?
- איך ליצור חיבור דרך הלב, עם ובלי מילים?
- איך תקשורת כזו משנה את הקשר: מרפאה, מרגיעה, מקרבת.
נלמד איך: - ליצור מרחב רגשי משותף – שהוא הבסיס לתקשורת אמיתית.
- נעבור מ״מחשבה על״ ל״מפגש עם”
יאללה התחלנו:
מרגישים או לא מרגישים?
נתחיל מהסוף – אנחנו מרגישים אותם והם אותנו.
בעלי החיים מרגישים אותנו מצוין. בהרבה יותר בפשטות ובבהירות ממה שאנחנו מרגישים את עצמנו.
הם לא תמיד מבינים את מה שהם מרגישים, ולא תמיד יודעים מה לעשות מול מה שהם “אוספים” מאיתנו. אבל זה כבר סיפור אחר.
נתחיל מאיתנו:
אנחנו
אנחנו באמת מרגישים את בעלי החיים שלנו.
אנחנו קולטים מהם המון – לפעמים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
אבל לא תמיד אנחנו יודעים את ה”למה”.
אנחנו רואים ומרגישים אותם – את השקט, חוסר השקט, ההיסוס, העצב, השמחה, הרתיעה או ההצפה.
אבל לא תמיד אנחנו יודעים איזה רגש או מחשבה עומדים מאחורי זה.
ובגלל זה, למרות שאנחנו מרגישים אותם, הרבה פעמים מתפספס לנו מה שבאמת חשוב – מה שמתחולל בתוכם: הרגשות, המחשבות, החוויה הפנימית שלהם.
במילים אחרות:
אנחנו מרגישים את התגובה, אבל לא תמיד מבינים את הסיבה. זה המקום שתקשורת עמוקה שלנו איתם יכולה להשלים.
מה עושים?
נפשט את הדברים
נכיר בכך שלבעל החיים יש עולם עשיר – וניתן לזה תוקף (דיברתי על כך בכנס).
עצם ההכרה שלנו בעומקים של המחשבות והרגשות של בעלי החיים תאפשר להם להיפתח אלינו יותר – ולנו לקלוט מעבר.
נסכים לשאול
סליחה, זה אולי ישמע בוטה – אבל הרבה מהשאלות שאנחנו שואלים הן… נורא רדודות. כן, כן:
“הוא שמח?”
“כואב לו”?
“היא אוהבת אותי?”
“חסר לו משהו?”
שאלות כאלה הרבה פעמים מבקשות תשובות בשחור-לבן – ולכן גם מקבלות כאלה.
כשנרצה להכיר אותם ונשאל מהמקום הזה, המתקרב – בעצם נאפשר להם להיפתח אלינו ולהעביר אלינו מידע שהוא מעבר ל־כן/לא, שחור/לבן.
פוס –
השאלות שאני מציעה לא מגיעות ממקום אדוני, מגונן או מציל, וגם לא שמות את בעל החיים במרכז היקום, הן פשוט מבטאות הסכמה להכרות וחיבור עמוק.
הנה כמה דוגמאות לשאלות:
• איך את מרגישה כשאני עוזבת את הבית?
• איך אתה מרגיש עם הטיולים שלנו?
• מה חשוב לך שאני אבין עליך?
• האם יש משהו שחסר לך ביום יום?
• מה אתה חושב על….
• מה את מרגישה לגבי…
שאלות כאלה מאותתות לבעלי החיים שאנחנו יודעים ומאמינים שיש בו עולם רחב. שאנחנו רוצים להכיר את העולם הזה.
הם
או… הם באמת קולטים המון – בעיקר את עולם הרגשות שלנו.
כולל אלו שאנחנו התרגלנו להסתיר כחלק מהתנהגות אנושית. הם קולטים אותם ומרגישים אותם, לפעמים אפילו יותר טוב מאיתנו.
הפער הזה מבלבל.
עבדתי עם בעלי חיים שזה הרגיש עבורם כמו “קצר במערכת” – בלבול, מבוכה, ולפעמים הכניס אותם למתח.
הם קולטים את העצב – אנחנו משדרים “הכל טוב”.
הם חשים את המתח – אנחנו עסוקים ב “הכל בסדר”.
הם מרגישים את הדיכאון – אנחנו בתפקוד יתר.
לתקן את ה”קצר”
הדרך הטובה להתקרב אליהם היא… איך לא – להתקרב לעצמנו.
להכיר במה שמתחולל בתוכנו, ואז – לדבר איתם בפשטות מתוך המקום הזה, או על המקום הזה שמתקיים בנו.
ומי שמתבייש?
אפשר גם לדבר איתם בלב 😉 – סגרנו מעגל עם התקשורת הטלפתית.
אם הנושא הזה יקר לליבך – ממש בקרוב אני ויעל פותחות קורס שכל כולו חיבור ותקשורת עם בעלי החיים שאיתנו. כל הפרטים כאן:
לינק בשישי
אם על הקורס הקרוב.
הנושא היום נגע בך,
אם יש בך סקרנות או צורך להבין את בעלי החיים
הקורס הקרוב שמוקדש כולו ל
חיבור ותקשורת עם בעלי החיים שלנו.
הקורס מיועד גם למי שרוצה “ללמוד לתקשר עם החיות שאיתו”,
וגם למי שרוצה להיות איתם אחרת – להקשיב, להרגיש, לפגוש.
כל הפרטים נמצאים בקישור ואם זה מדבר אלייך, נשמח מאוד שתצטרפ.י.
לפרטים על הקורס