איזה חתיכת שבועיים עברו עלינו
ופתאום, ביום אחד, זה “נגמר”.
אבל למען האמת – אני לא בטוחה מה נגמר,
ואם שאפשר בכלל לדבר על “חזרה לשגרה” כמו שהכרנו אותה פעם.
אני שמה ב “לינק בשישי” למילים שכתבה אלמוג חולות, מילים על החזרה שלנו לשגרה.
כי אני ממש מאמינה במה שהיא כתבה, ובא לי שניתן לעצמנו רגע, או כמה שצריך – כדי לאזן את הלחצים. פיזיים, רגשיים, ומה שביניהם.
ולצד המבט פנימה והחיבוק לעצמנו
רבים פנו אלי בשאלה איך לעזור לבעלי החיים לחזור לשגרה
ודווקא בגלל שאני כל כך מתחברת לקשיבות שלנו אליהם
חשוב לי להגיד
בעלי החיים שחיים איתנו – הם לא בדיוק כמונו.
וחשוב שנתייחס לזה כשאנחנו רוצים כל כך לעזור להם.
בעלי החיים מגיבים אחרת. מרגישים אחרת. משתחררים אחרת.
אחת הדרכים להבין את השוני הוא להבין את המנגנונים
ההישרדות של בעלי החיים בנויה על היכולת לזהות את הסיטואציה ולהגיב אליה במהירות ובעוצמה.
(כדי שיוכלו לשרוד)
לכן, הרבה פעמים התגובה שלהם תופיע בעוצמה גבוהה ברגע ההתרחשות (כבר אמרנו זה צורך הישרדותי)
אבל
ואני מדגישה אותו כי הוא ממש חשוב.
ברגע שההתרחשות מסתיימת, הם יכולים מהר מאוד לרדת מהעוצמה שבה הם היו – להתנער, ולחזור לשגרה.
ובכך הם באמת מאוד שונים מאיתנו.
לנו, בני האדם, יש מנגנוני תגובה מורכבים יותר, אנחנו אוספים, מעבדים, נושאים רגשות,
ולפעמים גם נתקעים בהם.
זו לא ביקורת, זו מציאות…
ולפעמים, בגלל התגובה החזקה שלהם אנחנו מניחים שהם מרגישים בדיוק כמונו.
אבל ברוב המקרים ההנחה הזו לא מדויקת.
מה לעשות?
אז אני מאוד שמחה שבימנו יש שפע של כלים לעזור לבעלי החיים להתאזן ולחזור לשגרה.
בטח בשביל אלו שזקוקים לכך (יש כאלו שזקוקים לכך)
אבל רגע לפני שניכנס ל”מצב עשיה” – לחיפוש פתרון –
בואו פשוט נתבונן עליהם.
נבדוק מה שלומם, איך הם נראים, איפה הם ממוקמים באמת.
אולי “הם כבר התנערו”?
אולי הם כבר התמקמו מחדש בתוך המרחב הבטוח שלהם -השגרה?
אולי הם יכולים לספר לנו האם ומה הם צריכים
וכשנתבונן אליהם נזכור ש
יכולת ההחלמה של בעלי החיים ממצבים רגשיים ופיזיים מאוד מהירה.
הרבה פעמים כל מה שהם צריכים זה שנדע את זה ונאפשר את זה
שנזכור שהתהליך שאנחנו צריכים לעבור – הוא לא בהכרח התהליך שלהם.
ואם אנחנו בתוך הקצב שלנו אפשר שנגיד להם, אפילו במילים:
“לי ייקח עוד זמן להירגע. אבל זה שלי.
אתה יכול להיות אתה, לעשות את העבודה המעולה שלך ולאפשר לגוף שלך ולרגשות ולמחשבות לחזור למצב הטבעי.
עכשיו כבר יותר בטוח , זה בסדר לחזור לשגרה”
כן, לפעמים זה כל מה שהם צריכים.
ואם בא לך ללמוד איך להקשיב להם,
לדבר איתם באמת – בתקשורת פשוטה, ישירה ומדויקת –
יש עכשיו שני קורסים במחיר מיוחד לימים המיוחדים האלה:
קורס בסיס דיגיטלי – 97 ש”ח (במקום 180)
קורס עומק דיגיטלי – 525 ש”ח (במקום 700)
לשני הקורסים צירפתי פרק מיוחד שמתמקד בעבודה עם בעלי החיים בימים של מציאות משתנה.
המחיר המוזל בתוקף עד ה־30.6 – שזה ממש אוטוטו.
בכל זאת… חזרנו לשגרה 😊
לינק בשישי
כאן הקישור לפוסט שתוכלו לשתף
ואלו המילים של אלמוג:
“אי אפשר באמת לחזור לשיגרה בבת אחת.
תצטרכו לסמוך עליי
ככל הנראה מבין אלו שקוראים אותי, לי יש הכי הרבה ניסיון בנושא. משהו בהיותי בוגרת העוטף בשנותיו הטובות ומלאות הסבבים, גרם לי להיות מומחית למעבר ממצב חיים למצב חירום, ואני מנוסה עד מאוד ברגעים המטורפים הללו שבהם פיקוד העורף מחליט על חזרה לשגרה ובבת אחת כולם מצפים מכם להיות האנשים שהייתם לפני שבועיים לתפקד כאילו כלום לא קרה.
אז
מהלב שלי
אל תלכו שבי אחרי השטות הזאת.
אל תנסו בכלל.
זה גייזלייטינג בחסות המדינה.
המשק רוצה שתחזרו לתפקוד מקסימלי ולייצר כסף אבל הגוף הנפש והנשמה לא מסוגלים, ממש כמו שמכונית לא יכולה לעצור ממהירות 180 לאפס בלי מרחק עצירה מסוים ואם לוחצים על הברקס חזק מדי אז יש הדף פנימי שעשוי להכאיב מאוד.
זה מה שאתם צפויים להרגיש בשבועות הקרובים – הדף פנימי. אתם תחושו עייפים. אתם תחושו עצובים. הגוף שלכם יכאב בכל מיני מקומות. אתם פתאום תהיו חולים. אתם תתפקדו, אבל פחות, אתם תעשו, אבל בלי חשק. אתם תשנו ותישארו עייפים או שלא תצליחו להירדם ולא תבינו למה. אתם תתקשו לשחרר שליטה. תבכו בלי סיבה. תתעצבנו בלי פרופורציה. תשתו טיפה יותר מידי. בעיקר תחושו שהמציאות זזה לכם ואף אחד חוץ מכם לא מבין.
זה טבעי
ואתם לא לבד
כולנו שם.
הדבר הנכון הוא לאמץ גישה של חמלה עצמית, לשחרר כל ציפייה, להכריז שאתם תעשו רק את מה שתצליחו, ולאהוב את עצמכם בכל פנייה, בכל נקיק, בכל נפילה, בכל הצלחה שבדרך.
שמעו ממני אני באמת מנוסה בזה .
חזרה לשגרה אורכת זמן ודורשת תהליך של ריפוי
תנו לעצמכם את הזמן והמרחב להתרפא מכל מה שעברנו.
וכשיחזירו את החטופים ויסיימו את המלחמה הריפוי האמיתי יתחיל.”
בברכת ימים שקטים ובטוחים
בברכת שבת של שלום
מוריה
