שפה אחת, תקשורת טלפתית, מוריה בן דרור

מגזין מס. 15

מאי 2022

תוכן עניינים

עדכונים

– מחזור פרונטלי של שפת החיות נפתח.
– מחזור 12 של שפת החיות LIVE נפתח.
– נפתחת ההרשמה להכשרה המקצועית
– מפגשים בסלון של שפה אחת – המפגש הקרוב ב 6.6

שיתופי מקרה

על החשיבות שלנו לראות את בעלי החיים כפי שהם באמת

מעניינים

סמינר תקשורת נוסף,
הרצאה על כלבי עמותות,
דגל ישראל בראי הגרפיקה.

שאלותשובות

על שאלות שנשאלתי באופן פרטי – אני עונה כאן עבור כולנו.
הפעם:
האם ניתן לרפא טראומות של בעלי חיים בעזרת תקשורת טלפתית?

טיפטיפה - תמונה למגזין

טיפטיפה

לתת באהבה, כל פעם טיפ אחד או יותר.
הפעם:
איפה עובר חופש הבחירה והעצמאות כשאנחנו חיים עם בעלי חיים או כשהם חיים איתנו.

על המדף

איזה קורסים יש עכשיו, איזה בכלל ומה במבצע. הפעם:
– שפת החיות -פרונטלי וזומי   יוצא לדרך.
– ההרשמה לקורס ההכשרה נפתחת.

עדכונים

מה שקורה ומתחדש במרכז שפה אחת

גליון עם נושא

גיליון חגיגי לבש צבעי חג של כחול לבן, הקדשתי את הגליון לנושא החירות והבחירה החופשית, ואלו  כמובן מתחברים לתקופה שעברנו ולקורות בעולם.
מחג החרות דרך יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.אל מה שקורה בעולם, מלחמה, חופש הדעת חופש הביטוי וחופש הידיעה.

מכיוון שאני עוסקת בתקשורת עם בעלי החיים התכנים יעסקו בחירותם וחירותנו בחיים המשותפים. ביכולת להיות עצמאיים ומה היא עצמאות. 

כשהייתי ילדה האמנתי שלכל האנשים החיים פשוטים וקלים, אסונות, אובדן, קשיים וצער אינם נחלת הכלל אלא בודדי בודדים חווים אותם, התבגרתי… הבנתי שכל אדם מתמודד עם משהו גם אם איננו יודעים עליו. 
וכאשר ניתן להסתכל על הקושי הכאב וההתמודדות כאפשרות נוספת לצמיחה והתפתחות – זו ברכה, כן אני יודעת לא תמיד אפשר… 

עבורי אחד הדברים שעוזרים לי במצבים ותקופות קשות הוא החיוך הפנימי, פגשתי את ההשפעה העצומה שלו אי שם באוגוסט כשקדחתי לי מחום שלא ירד, לא כל כך הצלחתי לנשום וכל המחשבות שעטפו אותי היו קשות מפחידות ושליליות (כן כן, קורונה קשוחה, גם למי שלא מאמינים בה:)).

בשלב כלשהו הגעתי לבית חולים, לשם כבר הגעתי מחויכת, בין הזיה לזיעה לחיפוש אחר אויר, פתאום חייכתי מבפנים, הבנתי אבל לא מהשכל, לא מהתאוריה, הבנתי מהגוף כי מה שנתון בידיי הוא נקודת המבט וההיאחזות או אי ההיאחזות במצב.

מרגע שחייכתי הכל נהיה יותר קל, גם אם המסלול הפיזי הביא אותי לבית חולים, זה היה בסדר, 

מאז, אני זוכרת את החיוך הפנימי הזה אבל מבפנים, מהגוף.
זה לא חיוך שבא להקטין או להתווכח עם העובדות. זה לא חיוך שמבטל את מה שאני עוברת- רגשית, פיזית. הוא לא מזלזל הוא לא צוחק על, הוא חיוך מחבק, כזה שמזכיר לי את זכות הבחירה, שמזכיר לי את השקט שקיים בתוכי, הוא חיוך שמתפשט מהפנים אל החוץ.

 

אז זה לא שהכל זהב:) אבל כשאני נזכרת לחייך מבפנים החיוך מחלחל ומגיע עד אלי מבחוץ – אל הפנים התנועות המחשבות והרגשות. הוא מפעיל תנועה אחרת.

שמתי לב שכאשר אני מעבירה הדרכות ולימוד אני משתמשת בו והוא משפיע גם החוצה הרבה מעבר לגבולותי…

 

אני מאמינה שעם כל ההתמודדויות שנקרות בדרכנו הוא יכול לאפשר לנו לראות אותן באור נוסף ולהתמודד איתן מתוך בחירה יותר שלמה של איך אני בתוך המצב.

מאחלת לכולנו ימים של חירות פיזית, מחשבתית, רגשית ותודעתית, ימים של עצמאות פנימית וכללית.

מה במרכז שפה אחת?

החודש בשפה אחת נפתחים 2 מחזורי לימוד, שניהם נקראים שפת החיות.
בשני הקורסים תקבלו את אותם התכנים, האחד יתקיים במתכונת המוכרת של במפגשי לייב באינטרנט, השני יתקיים פעם ראשונה במרחב הפיזי –  במפגשים פרונטליים בבנימינה.
שניהם קורסים העומדים בפני עצמם ובנוסף מהווים את הבסיס לקורס ההכשרה המקצועית שיפתח באוקטובר.

אם ברצונך להיפתח ואו להעמיק את התקשורת שלך עם בעלי החיים דרך מסע אישי וחוויתי אני מזמינה אותך להירשם לאחד מהם, בוודאי אם ברצונך להפוך אהבה למקצוע ולהצטרף לתוכנית ההכשרה המקצועית.

מחזור 12 של שפת החיות נפתח 

ביום רביעי 25.5  יפתח המחזור ה -12 של הקורס המקיף בארץ ללימוד תקשורת על חושית עם בעלי החיים. 
כל הפרטים והרשמה כאן

מחזור ראשון של שפת החיות פרונטלי נפתח 

בעקבות פניות רבות ביום שני ה- 23.5 יפתח המחזור הראשון של הקורס שפת החיות אשר יועבר פרונטלית.  אני נרגשת ושמחה לאפשר את הלימוד בפורמט של מפגשי פנים אל פנים.
כל הפרטים והרשמה כאן

להפוך אהבה למקצוע - נפתחת ההרשמה 

בחודש אוקטובר יפתח המחזור השני של קורס ההכשרה המקצועית.

אין לי הרבה מה לאמר חוץ מכך שאני מאוהבת בקורס הזה!

אני מאושרת שמצטרפות נשות מקצוע מוכשרות ויוכלו לתת מענה על הביקוש ההולך וגדל.
אני נהנית מכל מה שקורה בו ומאושרת לראות את ההתפתחות הצמיחה וההתמקצעות של מי שלומדות בו.
אם ברצונך להפוך אהבה למקצוע להצטרף ולהיות חלק משינוי משמעותי שמתקיים עכשיו בארץ אני  מזמינה אותך לקורס הדגל של שפה אחת ולהפוך להיות מקיימת תקשורת מקצועית עם בעלי חיים.
כל הפרטים כאן

מפגשים בסלון של שפה אחת 

המפגש הבא יתקיים ב 6.6. יום שני ב 20:00 ויעסוק בשאלה האם התקשורת יכולה לעזור בפתרון בעיות התנהגות ובאיזה אופן.
המפגש ללא עלות ומחייב הרשמה מראש

הפרטים והרשמה כאן

שיתופי מקרה

על החשיבות שלנו לראות את בעלי החיים כפי שהם באמת

הפעם אני מביאה שיתוף שיעסוק בעומק ההבנה שלנו את בעלי החיים כמפתח לבריאות הנפשית והפיזית שלהם וכמפתח לבריאות וההרמוניה של מערכות היחסים בבית.

באחת התקשורות שהגיעו לפתחי קיבלתי בקשה לעבוד עם בעל חיים שונה מכלב או חתול, הגיעה אלי פניה לעבוד עם אוגר.

אוגר מתוק החי עם משפחה מקסימה אשר מאוד מאוד אוהבת אותו, הוא מאוד מאוד נהנה מהאהבה של המשפחה אליו, וכמובן מחזיר אליהם אהבה גדולה.

סיבת הפניה הייתה בעיית בריאות, כשנכנסתי לתקשורת עם האוגר עלה פער גדול, פער גדול בין האהבה הגדולה אל בעל החיים לבין חוסר היכולת לראות אותו.

עכשיו זה היה מעניין, כי המקרה הפעם היה הפוך ממרבית המקרים שאני רגילה להיתקל בהם.
בד”כ א.נשים מאוד רואים את בעל החיים ברובד הפיזי: טיפולים, תזונה, שגרת טיפוח, אבל לא רואים את העומק שלו את הרבדים המרהיבים של אישיותו.

הפעם כמו שאמרתי זה היה שונה, מערכת היחסים סבבה סביב אישיותו כובשת הלב. סביב החוכמה, טוב הלב, האהבה שלו, עם פחות הבנה לצרכים הבסיסיים שלו.
חשוב שנבין:
עצם היותו אוגר ולא משנה כמה מתוק, חכם, מקסים, מצחיק ונבון הוא, הוא אוגר.
מה זה אומר?
למשל שיש לו מערכת עיכול של אוגר, למשל שהוא אינו נמנה על ממלכת הטורפים אלא יותר על הנטרפים וככזה הצורך שלו במוגנות וביטחון שונה בתכלית מהצורך של חתול או הצורך שלנו במוגנות וביטחון.

חוסר הכרות שלנו את הטבע אותו מקיים בעל החיים יכול להביא לחוסר ההכרות עם הצרכים הבסיסים שלו, כמו הצורך לפינה שקטה, הצורך במסתור, הצורך התזונתי הצורך החברתי של אותו בעל החיים וכמובן מנגנוני ההגנה, מנגנוני ההישרדות.

במצב כזה, ולמרות המשפט שהאהבה מנצחת הכל, לפעמים היא לא מספיקה.

כדי שבעל חיים יהיה בריא בגופו ונפשו חשוב שיתמלאו גם הצרכים הפיזיים שלו בהתאם לפיזיולוגיה שלו ובהתאמה לאישיותו הספציפית כמו גם הצרכים הנפשיים, קוגניטיביים רגשיים שלו.

כאשר לבעל חיים שבמהותו ערני כדי שלא יצודו אותו אין אפשרות למצוא פינה שקטה בה יוכל להרגיע את הערנות ולדעת שהוא מוגן ובטוח, רמות המתח יכולות להביא למחלות (בדיוק כמו אצלנו)

כשבעל חיים לא מקבל מענה על צרכיו הבסיסים – תזונה, פעילות, מנוחה, שייכות, ביטחון, גם יכולות להופיע בעיות בריאות.

בד”כ כשאני עושה שיחה עם בני האדם שפנו אלי אני מביאה את הצד של ההכרות עם הרבדים הפחות מוכרים לנו, פה היה מקסים לראות איך כל המשפחה ערה מכירה ומוקירה את אישיותו ומהותו של האוגר שובה הלב, ולכן הפעם השיחה הייתה על הבנת הצרכים הטבעיים שלו כבעל חיים.

שילוב של הכרה במבנה דרכו התגלם בעל החיים ומכך הבנת הצרכים שלו בשל היותו כלב/ חתול/ סוס/ קיפוד לצד הכרות עם אישיותו ומהותו תאפשר לו לתת ביטוי מלא להיותו, ולנו לפגוש אותו ולתת מענה לצרכיו המלאים.

(בטבע אף פיל/ אריה/ קוף  לא צריכים אותנו בשביל לקבל מענה מלא, הם נולדים בסביבה המותאמת לצרכים אלו ומקבלים מהפריטים בלהקה מענה לכלל צרכים המתקיימים בהם).

כמובן שיש צורך באיזון בין הצרכים שלנו לשל בעלי החיים שחיים אתנו, כתבתי על כך בהמשך.

מעניינים​

הסמינר תקשורת נוסף, הרצאה על כלבי עמותות, דגל ישראל בראי הגרפיקה.

סמינר עולמי ללא עלות העוסק בתקשורת עם בעלי החיים

סמינר מקוון ללא עלות שמתרחש ממש עכשיו – בימים אלו (חמישי שישי שבת) ועוסק בתקשורת עם הטבע ועם בעלי חיים.
ההרשמה מכאן

איך להתמודד עם האתגרים והקשיים היומיומיים בחיים עם כלבי “כנעני עמותות”

גיא תיכון יוצא בהרצאה העוסקת בחיים לצד  כלבי “כנעני עמותות” / כלב מדברי. אך מתאימה גם לבעלי כלבים רגישים.
בהרצאה גיא ייתן כלים להכיר ולהבין את האופיים האמיתי של כלבים אלו ואיך הוא משפיע על ההתנהגות שלהם. גיא ייתן כלים ודרכי התמודדות לא שגרתיות לחיים המשותפים איתם.

מתי? יום ראשון 15/5/2022 | 18:00-21:00 | בית ציוני אמריקה – תל אביב
פרטים והרשמה כאן

“כחול ולבן זה הצבע שלי”… פוסט מעניין ולא על חיות

כשחיפשתי באיזה צבע בדיוק לצבוע את המגזין, טוב ברור  – כחול לבן אבל איזה כחול בדיוק??? נתקלתי בפוסט הזה, שום דבר בו לא עוסק בחיות פרט לשורה קטנה המציינת את המקור הקדום להפקת הצבע הכחול (מי שלא ידע… חלזונות…) אבל זה לא נושא הפוסט, נושא הפוסט הוא מידות ותקנות של דגל ישראל, אני נהנתי לקרוא.

הפוסט על הצבע המדויק של הכחול בדגל ישראל כאן

שאלותשובות​

להאם ניתן לרפא טראומות של בעלי חיים בעזרת תקשורת טלפתית?

אני נשאלת את השאלה הזו לא פעם, ולקראת המפגש בסלון הקרוב חשבתי לגעת בנקודה הזו.

אז בהכי קיצור שאפשר – לפעמים כן ולפעמים לא.

וקצת יותר באריכות: 
זו בהחלט אחת הדרכים היעילות והמהירות ביותר שאני פגשתי לשחרר טראומה של בעל חיים.

חשוב לומר, הרבה פעמים ה”טראומות” של בעלי החיים יושבות עליהם בזכותנו. אני יודעת שזה נשמע מוזר וזה לגמרי לא נאמר בשביל להוסיף רגשות אשם. זה נאמר כדי שנבין שהמנגנונים שלנו ושל בעלי החיים מאוד שונים במובנים מסוימים ומאוד דומים באחרים.
כל עוד אנחנו לא יודעים את המנגנונים ולא מבינים את השוני, מערכת הגומלין שמתקיימת בינינו ובינם, מערכת של מחשבות ורגשות שעוברות גם בלי שאנו שמים לב לכך, מקבעת לא פעם משהו שהיה יכול להשתחרר מהמערכת שלהם בקלות ובלי מאמץ.
המנגנונים האלו מזינים לא פעם את ה”התנהגות הטראומטית.”

הרבה פעמים כל מה שבעל חיים צריך זה שנבין מה עבר עליו ושהרבה פעמים זה שונה ממה שעבר עלינו. שנאפשר לו להיפרד מהחוויה, או פשוט להיזכר שהחיים ממשיכים ואין צורך לאחוז בה.
יצא לי לראות בעלי חיים שפשוט “ניערו” מעל עצמם שנים של התנהגות לאחר שיחה אחת.

יצא לי לראות כי גם לאחר שיחה היה צורך בשילוב של טכניקות נוספות לשחרור טראומות.
כן אומר שיש הבדל בין למידה לבין טראומה. והרבה פעמים אנו קוראים טראומה למשהו שהוא בסך הכל למידה.
כתבתי על כך פוסט, אפשר להגיע אליו מכאן

מקווה שקיבלת ערך, אם יש לך שאלות נוספות – אפשר לכתוב לי או לקבל תשובות   כאן

טיפטיפה​

איפה עובר חופש הבחירה והעצמאות כשאנחנו חיים עם בעלי חיים או כשהם חיים איתנו.

נתחיל מסיפור, אני מניחה שמי שקורא את מילותיי כבר מכיר את ג’יפסי, גור בורדר קולי שהצטרף ללהקה שלנו לפני כחצי שנה, כשהוא כבר בן 8 חודשים.
ההצטרפות שלו ללהקה המעורבת שלנו (אנשים, כלבים, חתולים ותרנגולות) הצריכה ועדיין מצריכה הרבה מאוד עבודה, כן גם הרבה מאוד כסף ובעיקר לא מעט אי נוחות וחוסר הרמוניה ושקט.

באחד מטיולי הבוקר שלי עם הכלבים ביער פגשתי אדם שיצא גם הוא להליכת הבוקר, כמובן שהמפגש התחיל בריצה חופשית של ג’יפסי לקבל את פניו בקפיצות, קשקושי זנב ועדכון מיוחד בשבילי שאומר “אמא, אמא, הנה איש מגיע”.

אני בתגובה מחויכת שאלתי את אותו אדם – “מתי לאחרונה מישהו רץ אליך בכזאת שמחה ועוד בלי שהוא מכיר אותך?”, האיש ענה בחיוך מלווה בדמע כי בבית יש איתו בורדרית מבוגרת מאוד, ובעצם זה היום הראשון שהוא יוצא להליכה בלעדיה כי היא כבר לא יכולה, הוא שיתף אותי כמה ג’יפסי מזכיר לו אותה כשהייתה צעירה.
דיברנו על הכלבים, הוא תאר את כלבתו בצעירותה, אנרגטית, נבחנית, חסרת גבולות ומעצורים. אני שיתפתי כמה אני עובדת עם ג’יפסי ש: לא ינבח, לא ירוץ אחרי מכוניות, לא ירדוף אחרי החתולים, לא יקפוץ על אנשים, לא ירדוף אחרי התרנגולות,  ש…

הוא אמר לי – בקיצור שלא יהיה הוא.

 

האמת, האמירה שלו הרגישה לי כמו בוקס חזק בבטן.

הרי אני מכירה את עצמי כמי שממש נמנעת להחליט לבעלי החיים מי הם יהיו, יודעת כמה קשה לי ללכת עם הכלבים כשהם רתומים לרצועה, מכירה את הקושי שלי לסגור אותם בחצר ולהחליט להם מה יהיו גבולות הגזרה שלהם. (כשדבש הגיע אלינו הוא הגיע ממרחבים של טיולים עצמאיים בני כמה ימים, נזכרתי כמה היה קשה לי ולו לקבוע לו שמעכשיו הוא צריך לחיות את חיו בחצר עם גדר, אומנם חצר של כמה דונמים אבל בכל זאת מגודרת).

נזכרתי שלא מזמן כשהגיעה אלינו המאמנת הראשונה בחיי לאימון עבורנו ועבור ג’יפסי, כמה חשוב היה לי להדגיש לה כי מבחינתי תהליך האימון שנעבור יחד אינו בא כדי להפוך את ג’יפסי להיות כלב אחר אלא בא כדי לאפשר לכולנו לחיות יחד.

והנה זורקים לי בפנים משפט: כמה שאני עובדת קשה כדי שג’יפסי לא יהיה ג’יפסי.

 

הסתובבתי עם המשפט הזה, הוא הקפיץ לי מקומות רגשיים.
ואז נזכרתי שגם לג’יפסי המצב קשה, קשה לו מאוד חוסר היכולת שלו להרגיע את עצמו, חוסר היכולת להתנהל בנחת עם גירויים, וכמה קשה בעבורו “המנגנון” הזה שאנו בני האדם יצרנו בדמות בורדר קולי, שסובל לא פעם מהתמהיל הזה שמתקיים בו.

נזכרתי כי למעשה מרבית העבודה שנעשית עם ג’יפסי באה כדי ללמד אותו לחיות בשלום עם עצמו, לסגל התנהגויות ש”מצילות אותו” ממה שרקחנו: שד טזמיני אנרגטי אשר מכלה את כוחותיו הפיזיים והנפשיים מתוך צורך להיות בערנות ותגובתיות מתמדת. 
יצור כלבי קסום ואהוב שכאשר לא מקבל מענה על הצרכים הפיזיים, קוגנטיביים, רגשיים שלו יכול בקלות רבה להפוך להיות מתוסכל ולהפוך להתנהג בצורה שאיננה בעצם מי שהוא.

וכמובן עבודת האימון נעשית כדי שכל בני הבית יוכלו לחיות ביחד.

 

אני עובדת עם ג’יפסי יום יום, מי שמגיע לביקור מספר לי שנראה שהוא הרבה יותר נינוח ורגוע, אני רואה שהוא מוצא ומסגל התנהגויות שעוזרות לו, ולאט לאט הבית מצליח להכיל אותו והוא את העולם…
אומר בכנות שאני לא בטוחה שאנחנו הבית הכי טוב לג’יפסי ואני פתוחה להסתכל על זה ולבחון את זה מתוך הרצון העמוק לתת לו להיות הכי הוא שאפשר ולתת לשאר דיירי הבית את הצרכים שלהם ואת היכולת שלהם להיות הכי הם שאפשר.

 

אין ספק שהמונח שנעמה פיינברג הביאה אל התקשורת עם בעלי החיים הוא מונח נחוץ שהפך להיות שיגרה בדיבור היומיומי שלי:

להקה מעורבת

מונח שטומן בחובו את עומק המורכבות של חיים יחדיו בלהקה מעורבת מבעלי חיים שונים, עם סט צרכים שונה וסט התנהגויות ותגובות שונות.

גם אם כולנו – כל הפריטים בלהקה (חתול, כלב, אדם, ארנב, אוגר, תוכי, סוס) זקוקים לביטחון כדי להתפתח, כל אחד מאותם פרטים זקוק לו באפן שונה ולפעמים הפוך.

גם אם כולנו – כל הפריטים בלהקה זקוקים למענה על צורך קוגנטיבי או רגשי כדי להתפתח, כל אחד מאתנו זקוק לו באפן שונה ולפעמים הפוך.

גם אם כולנו זקוקים לחופש, עצמאות וזכות בחירה – כל אחד יהיה צריך אותם בצורה אחרת.

שלא לדבר על תזונה, שייכות, עניין ועוד ועוד.

 

מכיוון שכל בעלי החיים הללו באו תחת קורת גגנו (אינני עוסקת כרגע בשאלה המהותית, פילוסופית, ערכית האם הם באו מרצונם או לא), אחריותנו ההגיונית, האישית, המוסרית ואפילו הציווית – יש הלכות האומרות כי ברגע ששמנו גדר סביב מישהו תפקידנו לדאוג לו ולמלא את כל צרכיהם.

 

בתוך המטריה הגדולה של לדאוג לבעלי החיים שאיתנו נפגוש את הדילמות, מה טוב עבור בעל החיים, מה קורה כשהטוב שלו פוגע בי או בבעלי חיים אחרים בבית, איפה עובר הגבול ואיך אני יודעת באמת מהו טוב בעבור מישהו אחר.

אני חושבת שאין תשובה אחת, כל בית והסיפור שלו, כל בעל חיים והצרכים הייחודיים שלו.

עם זאת אני מאמינה שבתוך התמהיל הייחודי הזה של להקה מעורבת חשוב שנקפיד ונזכור מספר דברים:

  • לכל בעל חיים יש רצונות וצרכים ייחודיים.
  • חופש, עצמאות, שייכות, ביטחון וצרכים נוספים מאוד שונים מאחד לשניה – חשוב להכיר אותם.
  • נאפשר חופש, עצמאות וקיום צרכים בסיסיים לכל הפריטים בתוך התנאים המתקיימים (בתוך הגבול/ הגדר שמתקיימת).
  • נבחן האם התנאים המתקיימים מאפשרים את החופש הנדרש.
  • האם התנאים המתקיימים מטיבים עם כלל פרטי הלהקה.
  • תמיד יהיו תנאים , הגבלות ומגבלות ונהיה אחראיים להכיר אותם, להכיר בהם ולשאוף לחופש היחסי והמיטיב בתוכם.

אני יודעת ובטוחה שכולנו נטעה שם לא פעם, אבל מתנחמת בכך שאני יודעת כי כל עוד יש בתוכנו את ההבנה כי לכל בעל חיים יש רצונות וצרכים ייחודיים, ומתפקידנו לאפשר חיים מיטיבים לכל פריטי הלהקה – כולל אותנו, יהיה לנו יותר קל לפעול ולבחון את הפעולות שלנו.

יהיה לנו יותר קל לפעול ולבחור כאשר יש נר לרגלנו המזכיר לנו את מטרת הפעולות שלנו – האם הן עוסקות בלהפוך את בעל החיים להיות יותר או פחות הוא,
האם הן באות כדי לאפשר לו ולנו לחיות מתוך הדדיות. 

ותמיד נזכור שכל עוד בעלי החיים חיים איתנו עלינו האחריות לרווחתם.

אינני קוראת כאן לחופש מוחלט, אלא להכרות בצרכים הייחודיים של כל פרט בלהקה המעורבת.

 

מקווה שקיבלת ערך, אם יש לך בקשות לטיפים ספציפיים אשמח לשמוע – אפשר לשלוח לי לכאן

קורסים וסדנאות

שפת בעלי החיים

שפת החיות LIVE - הקורס השלם מחזור 12 יוצא לדרך

ביום רביעי 25.5.22 יפתח מחזור 12 של הקורס השלם לתקשורת עם בעלי חיים.
קורס עשיר, מלא כלים ידע וחוויה

שפת בעלי החיים

שפת החיות פרונטלי - הקורס השלם מחזור ראשון יוצא לדרך

ביום שני ה- 23.5   יפתח המחזור הראשון של הקורס שפת החיות אשר יועבר פרונטלית.  אני נרגשת ושמחה לאפשר את הלימוד בפורמט של מפגשי פנים אל פנים.

שפת החיות אינטרנטי - הקורס השלם לימוד עצמאי

בעבר נקרא פסיעות
8 שבועות, 24 שיעורים מוקלטים בני חצי שעה כל אחד (מעל 12 שעות לימוד), ליווי אישי במהלך הקורס.
תרגולים, משובים, ליווי, כל מה שצריך כדי ללמוד תקשורת.

הכשרה מקצועית - נפתחה ההרשמה

8 חודשים, מפגשים פרונטליים לצד שיעורים מוקלטים, פרקטיקום פנימי וחיצוני – כל מה שצריך כדי להפוך אהבה למקצוע. ההכשרה יוצאת לדרך באוקטובר  

עצמאות, חירות ובחירה אישית שבת של שלום - מוריה

שפה אחת בשישי

הרשמה לניוזלטר

שפה אחת - המרכז לתקשורת עם בעלי חיים

* בשליחה אני מרשה לשלוח לי דיוור במייל ו/או SMS.

* כפתור השליחה בודק את תקינות המייל שרשמת ולכן יש להקיש עליו פעמיים

אשמח לחזור אליך

אשמח לחזור אליך

זה המייל שלי:  Moriah@safa-ahat.com

זה הנייד שלי:  050-7518181

אפשר גם לשלוח לי הודעה

*לפעמים צריך ללחוץ פעמיים על הכפתור כי הוא בודק אם המייל שהזנת תקין

דילוג לתוכן