מגזין מס. 17

גם אני פניתי לאשת מקצוע שתעשה תקשורת עם בעלי החיים שאיתי.
אז מה, אני לא יודעת לעשות תקשורת? זהו, שאני יודעת אבל יש מקרים בהם אעדיף להיעזר בקולגה.
במייל הקודם ששלחתי אני מתארת איך הכנתי את כל החיות שאיתי למעבר מהבית במושב לבית בעיר, ואיך המעבר היה בשיתוף פעולה והיה פשוט ונעים. 

אז למה את זה עשיתי בעצמי ופניתי למישהי שתעשה את התקשורת עבורי?
כי במרחב של הכנה למעבר לא הייתי מעורבבת רגשית.

לעומת זאת בקשיים שהיו בין הכלבים הייתי מעורבבת מאוד, ולא יכולתי להבחין מה שלי ומה של בעל החיים.

אז התשובה בגדול היא די פשוטה:
כאשר הנושא מעורר רגשות ומורכבות אישית עדיף לפנות למישהי או מישהו אחר.
כאשר יש שקט ונינוחות עם הנושא  אפשר ואפילו רצוי שאנו ניצור את התקשורת את עם בעל החיים שאתנו.

למה?
כי כדי לקיים תקשורת יש צורך באיזשהו מרחב שקט ונינוח, יש צורך במידת מה של ניקיון רגשי, כזה שיאפשר לנו לקלוט מה מגיע מבעל החיים ומה ממוחנו הקודח וליבנו הנרגש.
אם אני נסערת, מבולבלת, חרדה, אם אני מתוחה אחד הדברים הראשונים שקורים הוא אותו טונוס שרירים שמתכווץ , ואחת מהתופעות הלוואי של זה היא שאנו נסגרים, המידע כמו לא עובר את מחסום המתח.

דבר נוסף שקורה הוא שבתוך הלופ הרגשי מחשבתי לא נוכל לזהות מה שלנו ומה של בעל החיים.
אז אם כך אולי כדאי שתמיד מישהו אחר ידבר איתם?
בעייני ממש לא,
למה עדיף שאנו נדבר איתם?
– כי זה כיף!
– כי זה יפתח ויתרום הרבה מאוד לקשר בינינו לבין בעל החיים.
– כי כשהתקשורת תהפוך להיות יומיומית ונתרגל לעשות אותה, אז גם ברגעים קצת מורכבים נוכל להמשיך להיעזר בה.
– כי נתרגל והרי בתקשורת זה הדבר הכי חשוב… (כשנתרגל נלמד איך לקלוט מידע מבעל החיים ואיך להעביר המידע בצורה מדויקת יותר).

אז יש רשימה? מתי לפנות למישהו אחר ומתי לעשות בעצמנו?
מצטערת, לי אין רשימה, זה ממש ממש אישי, למשל יהיו כאלו שמעבר בית או מדינה יהיה מלחיץ עבורם (בהקשר של בעלי החיים) ולכן  ויבקשו ממישהו אחר לעשות את התקשורת, לעומת אלו שהמעבר יהיה פשוט  ולכן גם יהיה קל להסביר לבעלי החיים ולהכין אותם.

יש כאלו שיצטרכו עזרה כאשר בעל החיים הלך לאיבוד ויש כאלו שירגישו כי נכון יהיה שהם יעשו את התקשורת עם בעל החיים בעצמם, אם אני חושבת על דוגמאות מחיי, אני נזכרת שהיו פעמים שהיה לי ממש פשוט ונח לעשות תקשורת עם בעלי חיים שלי שהלכו לאיבוד והיו פעמים בם נלחצתי וביקשתי עזרה. כך שאפילו באותו הנושא יהיו פעמים שאעשה איתם תקשורת לבד ויהיו מקרים שאבקש עזרה.

כמובן שכלל האצבע הזה:
כאשר הנושא מעורר רגשות ומורכבות אישית עדיף לפנות למישהי או מישהו אחר.
כאשר יש שקט ונינוחות עם הנושא  אפשר ואפילו רצוי שאנו ניצור את התקשורת את עם בעל החיים שאתנו, נכון לגבי כל המקרים בהם נרצה לעשות תקשורת עם בעל החיים: הכנה לקראת נסיעה, חופשה, מעבר דירה, שינו משפחתי או בירור מצב בעל החיים, אם זה מצב רפואי, רגשי, או כל מצב אחר, בירור מערכות יחסים, פתרון של התנהגות בעייתית, הסברת כללי הבית ובעצם כל דבר.

בזמן שאני כותבת שורות אלו פתאום אני מבינה איך התקשורת עם בעלי החיים שאיתי הפכה להיות יומיומית, איך אנו מקיימים תקשורת כחלק מהחיים המשותפים ומקיימים אותה על המון דברים, לא רק על סוגיות מורכבות ומשברים.
אני ממש יכולה לראות איך אותה תקשורת חיזקה לי ולבעלי החיים שאיתי את הקשר ואת השותפות במערכת היחסים.

אני יודעת כי לרבות ורבים ממי שלמדו את השפה, התקשורת משתלבת בחיי היומיום, וכשיש קושי נקודתי, כשיש משבר אז ניתן להיעזר באשת מקצוע, קולגה או חבר.ה לקורס.

הרבה מתלמידות ותלמידי מרכז שפה אחת נעזרים ונעזרות זה בזו, רק לפני מספר ימים עלה בקבוצת הווצאפ של אחד הקורסים שהסתיימו בקשת עזרה בנוגע לחתול שברח, הקבוצה מיד נרתמה ועזרה למצוא את החתול.
ברור שבאותו רגע מי שמגדלת את החתול הייתה כל כך מוצפת שלא היה לה כל אפשרות לעשות את התקשורת בעצמה. וכל כך משמח שהקבוצה הייתה שם בשבילה.

גם כאשר אני, וכל מי שעוסקות בתקשורת כמקצוע נתקלות בקושי שמערבב ומציף אותנו אנו פונות אחת לשנייה, ושמחות שמצד אחד יש לנו את כלי התקשורת ומצד שני שיש לנו אל מי לפנות כאשר איננו יכולות לעשות זאת בעצמנו.