כתבה נסטיה סורוקה עובדת כמתקשרת עם בעלי החיים
“דפנה היא כלבה שאני מלווה באמצעות התקשורת על חושית מזה זמן.
דרך התקשורת אני מנסה לעזור לה ולבני האדם שאיתה להבין אחד את השנייה טוב יותר.
המפגשים שלי עם דפנה התחילו מכיוון שלדפנה היו הרבה “בעיות התנהגות”.
היא התקשתה לשתף פעולה עם האנשים ואף לצאת מהבית לטיול כי חששה בחוץ מכל רעש האפילו הקטן ביותר.
היום דפנה נמצאת במקום הרבה יותר טוב ומשפחה החליטה שהגיע הזמן להביא חתול הביתה!
הם האמינו וסמכו על דפנה תתמצא את דרכיה להסתדר איתו.
לאחר חיפושים נמצאה גורה מחוסרת בית ואומצה באהבה על ידי המשפחה.
כעבור זמן קצר דפנה התחילה להעיק על הגורה, לעקוב אחריה לכל מקום ואפילו לאכול את תכולת ארגז חול של הגורה….
טוב, התיישבתי לשיחה עם הנסיכה.
להבין את פשר ההתנהגויות ולראות במה ניתן עזור.
*למרות ששיחה עם בעל חיים יכולה להכיל הרבה מידע תמונות מילים ורגשות, אתאר את עיקרי הדברים
אני:
“מה נשמע, איך הולך עם החתולה?”
דפנה:
“בסך הכל, הכל בסדר, אני אוהבת שהיא גרה איתנו. הכל טוב איתה
חוץ מדבר אחד – היא עושה צרכים בבית, זה נורא! אני מנסה להעלים את זה אבל לא תמיד אני מספיקה”.
אני:
“הבנתי. זה משהו שתצטרכי לקבל- החתולים עושים צרכים בבית וזה נורמלי ומקובל על אנשים, ומזכירה לה שלא תתבלבל: “את תמשיכי לעשות צרכים בחוץ, בסדר?”
אני ממשיכה:
“ולמה לפעמים את רודפת אחרי הגורה”?
היא עונה לי – “לא! אני לא נוגעת בה… כשהיא יושבת ולא זזה. אבל לפעמים אני ממש לא יכולה להחזיק את עצמי כשהיא רצה אבל אני לא אפגע בה, אל תדאגו”.
איך מסבירים לכלב חתול?
אני מסבירה לדפנה את תחושות החתולה, שבתור אורחת היא עדיין לא מרגישה נח ונעים בבית וחשובך לעזור לה להתאקלם, ושהרדיפות האלו לא ממש עוזרות לחתולה להרגיש בנח…
וממשיכה להסביר לה שהרדיפות הללו גורמות לאישה – לאמא לדאוג לחתולה.
זה לא עובד עם כל חיה אבל במקרה של דפנה ידעתי שיהיה לה חשוב להשתדל ולהתאים את ההתנהגות שלה עבור האישה – האמא שלה.
דפנה עונה לי
” טוב, אני יכולה להשתדל… אבל יום אחד היא תלך איתי החוצה? ומבטיחה לי “אנחנו נהנה יחד”!
לא חושבת…אני אומרת, זאת חתולה שתחיה רק בבית.
וכך נפרדנו.
לאחר כיומיים קיבלתי דיווח שדפנה הפסיקה לאכול מהארגז צרכים של החתולה
ומשתדלת להתאפק ולא לרדוף אחריה.
כתבה נסטיה סורוקה עובדת כמתקשרת עם בעלי החיים
