מגזין מס. 20

כמו ב”שיתוף מקרה” נעסוק כאן בעולם הרגשות שלנו ושל בעלי החיים ובשיקופים.
אני מאמינה שכל מה שאנו רואים ומעורר בנו רגש כלפיו הוא השתקפות של המצב בו המודעות שלנו נמצאת.
לכן כל אדם או בעל חיים שאנו מושכים לחיינו משקף לנו צד מסוים של מי שאנחנו.
לפני שנמשיך, חשוב לזכור שאותו הרגש יתבטא בצורה שונה לחלוטין אצלנו ואצל בעלי החיים.
לנו כבני אדם מאוד קל לצרף רגשות של אנשים אל בעלי החיים – ברוב המקרים זה לא יהיה נכון.
בעלי החיים הם הרבה פעמים המראות שלנו:
מראות של הדברים שאנו מתנהלים דרכם, של הדברים שמנהלים אותנו, של דברים שמתקימים בתוכנו אבל מוסתרים וגם של הדברים שאנו צריכים לעצמנו אבל הם אינם נוכחים בחיינו…

מכיוון שבעלי החיים ישקפו לנו את ההתנהגות שלנו נמצא את עצמנו הרבה פעמים שאנו נטרפים מהתנהגות של בעלי החיים.
דוגמא:
אם אני מתוחה, בעל החיים ירגיש את המתח שלי ויחשוב שיש סיבה לדאגה ויתחיל להתנהג כאילו יש לו מה לדאוג, כך לבעלים חרד יכול להיות כלב חרד אך מסיבות שונות לחלוטין.
אם אני אגיב אל החיים בצורה תוקפנית בעל החיים יאסוף את הרגשות האלו ויכול להיות שיצטרף אלי וינהג בתוקפנות אך סיבת התוקפנות שלי וסיבת התוקפנות שלו שונות.

איך זה קורה?
בעלי החיים הם יצורים סופר רגישים לאנרגיה ולרגשות, זה שהם סופר רגישים זה לא תמיד אומר שהם יודעים מה לעשות עם המידע שהם אספו וקלטו, הרי הם לא בני אדם.
הם רגילים לחיות כלהקה של כלבים, או להקת ציפורים או להיות חתולי בר.
שם הקליטה שלהם סופר חשובה להישרדות והם לגמרי יודעים מה לעשות עם המידע שהם אוספים.
הרבה פעמים המידע לא רלוונטי והם מניחים אותו בצד וממשיכים הלאה.
אך כשזה נוגע אלינו הם לא תמיד ידעו מה לעשות עם המידע שקלטו ולתפיסתם יעשו את הדבר הכי הגיוני…
כמו בדוגמאות שנתתי, של מציאות חיינו לצד בעל חיים שמאוד רגיש יוצא שהרבה פעמים בלי כוונה נקרין על בעלי החיים מעצם העובדה שהם לציידנו.
מתוך אותה רגישות מאוד גבוהה ומתוך ההתנהלות הטבעית שלהם, כאשר אנחנו מתוחים, דואגים, נמצאים בתהליך נפשי או משבר רגשי או סתם טרודים הם מגיבים לכך:
אז מצד אחד הם מראה למצבנו ומצד שני הם נוקטים פעולה.
למשל – מול אותה מראה יש להם בד”כ שתי דרכים מרכזיות לפעול
או לשקף לנו את ההתנהגות שלנו
למשל אם אני מפחדת:
שיקוף יהיה לפחד גם.
או לפעול
פעולה תהיה להגן עלי.

בעלי החיים עושים את הדבר שנראה להם הכי הגיוני!
והם ימשיכו לעשות אותו עד שהם יראו את הדברים בצורה אחרת.
ולכן – כאשר גילינו שבעל החיים עושה משהו מתוך ההיגיון שלו הדבר הראשון שנעשה הוא הבהרה ומתן הסבר פשוט וענייני מה מצופה ממנו.
חשוב לזכור שבעלי החיים הצטרפו לעולמנו והם מחכים להבין אותו – את עולמנו ואותנו.
הם רוצים הנחיה ברורה והדרכה.
תזכרו הם הצטרפו אלינו לעולם שלנו, בו הטבעים שלהם מגיבים אחרת מהרצונות שלנו.
החיות שאיתנו צריכות אותנו שניתן להם הנהגה פשוטה בהירה ומדוייקת
כדי שהם ירגישו מוגנים, בטוחים, ורגועים

העניינים שלהם
לא הכל מראות ושיקופים, כדאי לזכור שלבעלי החיים יש גם את העניינים שלהם, העניינים שלהם הם לאו דווקא העניינים שלנו.
כדי לדעת אם זה שלי או שלהם השאלה צריכה להיות פשוטה:
של מי העניין הזה?
אם יש מול ההתנהלות שלהם מקום שמעורר אותנו רגשית אז כנראה יש לנו חלק בזה…
אם יש את ההתנהגות ואנו נתנהל מולה בנינוחות, בהבנה, בעשייה עניינית ובטוחה אז זה יותר שלהם משלנו.
בתוך הלימוד אני נותנת כלים לזהות את השיקוף וללמוד איך להפריד אותו.
רק חשוב לי לומר – יכולת ההחלמה של בעלי החיים ממצבים רגשיים ופיזיים מאוד מהירה,
ברגע ש”ננתק” את המראה לא תהיה להם בעיה להשתקם במהירות ולחזור לחייהם.