העברת מידע מבעל החיים אל האנשים שלו בד”כ תקרה כאשר אנו עושים תקשורת עם בעל חיים שחי עם מישהו אחר.
וכמו שכתבתי גם אם אנחנו לא “הבעלים” של החיה יש לנו זכות מלאה לפתח איתה מערכת יחסים אישית.
מערכת יחסים אישית  בד”כ תביא לפתיחות ואמון.
וכשהיא נוצרת לא פעם בעל החיים ישתף אותנו במניפה רחבה של  חייו.
בהקשר הזה כתבה לי מישהי 
” האם העובדה שהגענו לבע״ח דרך הבעלים שלו הופך את כל המידע שהוא מספר לנו ל״שייך״ גם לבעלים? 
לתפיסתי לא, בעיקר משום שלבעלי החיים יש זכות למערכות יחסים נוספות.

אומנם המילה “בעלים” לפעמים מבלבלת, היא רומזת שיש לנו בעלות על בעל החיים. אבל הכוונה היא מובנים של אחריות אישית כלפי החייה: למשל על החיים, התזונה, החיסונים של וכמובן אם החייה מנשך מישהו אנו הבעלים והאחריות היא עלינו ולכן אנו הבעלים.
ולכן בנוסף לקשר עם הבעלים, לבעל החיים יש זכות למערכות יחסים נוספות.
על הנאמנות של בעלי החיים אתייחס בהמשך.

הרבה פעמים בעל החיים “ישפוך” אצלנו הרבה דברים שלאו דווקא ירצה שיגיעו אל האנשים שחיים איתו, לא כדי להסתיר מהם אלא בדיוק כמו במערכות יחסים שלנו, לפעמים יותר קל להגיד לזר את אשר על ליבנו בלי פילטרים ובלי עידון, פשוט כי זה לא ישפיע על מערכת היחסים העתידית איתו כמו עם הקרובים לנו…
למשל במועדון של שפה אחת אנחנו מתרגלים את שריר התקשורת דרך תקשורות עם בעלי חיים שונים, וכך כתבה לי מישהי: 
“גיליתי על עצמי שלפעמים, מתוך הרצון שלי להעביר מידע בשביל פידבק, אני מניחה ללא ביסוס שבעל החיים בהכרח רוצה שאעביר את המידע. 
באחד המפגשים שלנו במועדון עשיתי תקשורת עם כלבה שהעבירה לי מידע די קשוח לגבי החיים שהיו לה… אמרתי לכלבה שהיא מוזמנת לשתף אותי בכל החוויות האלו והרגשות ואני מקשיבה להכל. ואם היא צריכה תמיכה אני אשמח גם לתמוך איך שאני יכולה, אבל אני פשוט לא מסוגלת להעביר את המידע הזה לבעלים שלה בשום אופן. 
התחושה שקיבלתי על זה הייתה ״לא ביקשתי שתעבירי את המידע. פשוט שאלת איך היה לי בחיים האלו, אז עניתי.״ 
לפעמים הם פשוט עונים לנו על השאלות שלנו, ואין להם שום צורך שזה יעבור הלאה… 
ולכן, כדאי לבדוק עם בעלי החיים אם הם רוצים שנשתף את האנשים שלהם, או לא, או אולי זה לא משנה להם.