ביום שלישי נסעתי לסדרת פגישות בעוטף, האמת היא שממש שמחתי לצאת מאזור הצפון.
לא שהישוב שלי בסכנה אבל אוווף כמה מתח עמד פה באוויר.
תוך כדי שאני נוסעת, והרי מהצפון לדרום יש איזה 3 שעות, ובנסיעה יש למחשבות זמן לנדוד, ותוך כדי הפעולה המבורכת הזו הבנתי שסיימנו ב”שפה אחת בשישי” את החודש שהוקדש לשינויים ומעברים ובלי ששמתי לב החודש שעבר עלי היה מלא בשינויים:

• החודש התחלתי לקחת חלק פרויקט של ליווי משפחות שכולות מטעם ארגון נפגעי פעולות האיבה, זה למה נסעתי לעוטף ואני מודה על הזכות להצטרף לפרויקט הכל כך משמעותי הזה.
  במפגשים ובכבישי העוטף אני לומדת את גודל האירוע שאנחנו עוברים בפן האישי, אישי, אישי ופרטי. בפן המשפחתי, הקהילתי ובפן הגדול, הכללי, המשותף לכולנו.
• מהצד השני, הצפוני, התחלתי להוביל פרויקט של חיזוק עסקים מהגבול הצפוני. פרויקט שמטרתו לחבר את עסקי הצפון לכלל הארץ ולאפשר לכולנו לקנות ולחזק אותם.
• במרכז שלי – שפה אחת: בחודש הזה עבדתי על לידה של תכנים חדשים וישנים:
  –  על קורס העומק המוכר שנפתח בקרוב.
   – על מפגשי השאלותשובות שנפתח עוד כ שבועיים עבור קהילת תלמידי שפה אחת.
   – על מועדון הספר שיהיה פתוח לכל ויצא לאור בספטמבר.
• ובבית ובחצר שלי החודש נפרדנו מקלוד – קולדידי – קולדידון- החתול המופלא שהיה איתנו 10 חודשים יוצאי דופן משנולד ועד שסיים את חייו. בטח אקדיש החודש פוסט לקלודיד ובו אתיחס לשאלות עולות לי ולדרך שלי להתייחס אליהן.
  בתחתית המייל שמתי סרטון של  קוליד היחיד והמיוחד. 

בעבור מפגשי השאלות תשובות שנפתחים אוטוטו
 חודש אוגוסט יעסוק בשאילת שאלות  בתקשורת עם בעלי החיים.