איך בכלל לשאול שאלות את בעלי החיים?
יש את השאלות העמוקות שלא מתעסקות בפרקטיקה של התקשורת איתם אלא יותר בשאלות שאנו שואלים את עצמנו כמו:
– איך לשאול אותו אם הוא לא עונה לי בבן אדמית?
– או איך אני יודעת אם זה שלו או שלי?
אלו שאלות סופר חשובות שמתעסקות במרחבי הספק והצורך הלגיטימי והחשוב שלנו לדעת אם זה שלו או שלי, איך להכניס ודאות לקבלת המידע, לא ודאות מדומיינת אלא אמיתית, ואיך לעבוד עם הספק במקום נגדו. וואו זו דרך של לימוד ותרגול.
היום אני כותבת על השאלות עצמן, אלו שנישאל בתוך מרחב התקשורת כשכבר נכנסנו לתקשורת.
איך כדאי לבנות שאלה ואיך לנהל את הדיאלוג הזה שהוא לא בשפה הרגילה לנו.
אני אתחיל מזה שבעיני שאילת השאלה מתחילה להתקיים כאשר השאלה מונחת בתוכנו.
אז אם נרחיב את ליבנו ונתחבר אל בעל החיים היא כבר תגיע אליו.
והכוונה במילים האלו ששאלה יכולה להיות בתחושה, בהרגשה, במחשבה ולאו דוקא בסגנון המוכר לנו של פינג-פונג מילים.
בשישי הקודם כתבתי על החשיבות הראשונית בהגדרת השאלה ומטרת השאלה:
ז”א החשיבות לדעת מה הסיבה לשאילת השאלה האם אני שואלת אותה כי
• אני רוצה קבל תשובה שתיתן לי שקט (רגשות אשם)
• אני סקרנית
• אני רוצה לשמוע את בעל החיים ואת עולמו
אז אחרי שביררנו את זה אפשר לעבור לפרקטיקה:
והדבר החשוב והראשון בעייני הוא לזכור להמשיך לשאול