מייל בשישי
אנחנו כאן ביחד דרך עם הפוסט השבועי
בהמשך לפוסט שכתבתי שבוע שעבר על על הקשר הפשוט והיום יומי שלנו עם החיות שלצדינו.
הפעם פוסט עם כלים נוספים למרות שלדעתי מה שכתבתי שם הכי אפקטיבי😊
אבל אנחנו כא.נשים נצטרך הרבה פעמים “משימות” כדי להרגיש שאנו עושים.
משיכות חבל עם החיים
אני חושבת שהעומסים של היומיום הרבה פעמים מקשים עלינו לשבת בשקט אותו תיארתי, הרבה פעמים כשנשב בשקט, בדיוק אז יבואו כל הרעשים שפינינו הצידה ויעשו לנו מסיבת טראנס רועשת בראש וברגש.
במציאות בה אנו חיים, השגרה היא קרש ההצלה – האוטומט הוא לא פעם מה שמחזיק אותנו.
כך שגם אם סיגלנו לנו שגרה, אנחנו סוחבים משקל עודף, אם שלנו ואם של החיים סביבנו
ולכן גם אם מסיבת הטראנס בתוכנו לא מגיעה אלינו, היא מגיעה גם מגיעה אל בעלי החיים שאתנו… שוב הכל לגופו של בעל חיים. הכלים שאביא היום עוסקים בדיבור עם בעלי החיים.
ואם כבר שיגרה וזה אז חשוב לי לשתף – המייל הקבוע בשישי הוא חלק מהשגרה שאני מחזיקה עבורי חרף המציאות שלנו בשמונה חודשים האחרונים, מציאות שמערבלת אותי והופכת אותי, עם זאת אני בוחרת לכתוב.
אני יודעת שהכתיבה הפעם יותר אישית, יותר על חיי ועל החיות שאיתי.
אחד הדברים שיעזרו לי להחזיק את השגרה הזו הוא לדעת מה היית רוצה לקרוא במייל של שישי. מה היה תומך את השגרה שלך עם בעלי החיים בימים אלו. תודה.
נעבור לכלים:
מה? ממש לדבר?
כולנו מדברים איתם (אם נודה ואם לא) חלקנו בקול ורובנו בשיח פנימי.
נכון, אני יודעת אני מלמדת (כביכול) תקשורת ללא מילים – אבל תישארו איתי:
השיחה איתם ודווקא בקול תאפשר לנו להיות בהתבוננות על עצמנו ולהעלות את המודעות לשיח הפנימי שקורה בתוכנו.
השיחה איתם ודווקא בקול תאפשר לנו לזהות איזה מסרים אנחנו שולחים לחיות שלא תואמים את הרצון האמיתי שלנו.
עבודה עם המילים שלנו תאפשר לנו שליחת מסרים בהירים יותר ותאום הרמוני בין תת מודע למודע, פשוט כי אנחנו יוצרים תמונות בתודעה עם המילים ואלו מגיעות אל בעלי החיים.
בעלי החיים מקבלים את התקשורת שלנו איתם בצורה אנרגטית.
הדיבור יאפשר לנו לדעת מה שאנחנו מעבירים לדייק את המסרים שאנו שולחים לחיות.
לא פעם נבין שבלי כוונה, בלי לשים לב אנו מעבירים בדיוק את מה שאנחנו לא רוצים.
כשאנחנו מדברים את זה אפשר לזהות ולדייק.
מה אנחנו רוצים או לא רוצים
להגיד מה אני כן רוצה, ולא מה אני לא רוצה.
שאני אומרת מה אני לא רוצה, אני יוצרת בראש שלי תמונה של מה שאני לא רוצה, מחשבות על מה שאני לא רוצה, ורגשות שאני לא רוצה לחוות.
את כל אלו (אם אני רוצה או לא רוצה) אני משדרת לבעל החיים, כמו אומרת לו – זה, את זה אני רוצה. ואיך לאמר מעודדת התנהגות לא רצויה 😊
למשל:
שאני אומרת “אל תעלה על הספה” – זה בדיוק מה שאני מחוללת בתוכי וזה המסר שהוא מקבל… ואז אני מתעצבנת עליו על זה שהוא עושה את מה שאני בעצמי משדרת לו לעשות – זה יוצר המון בלבול עבור החיות.
אז מה כן? מה להגיד?
להגיד מה אני כן רוצה
במקום “אל תעלה על הספה”- “תהיה במיטה שלך”, “לך למיטה שלך”, “תישאר על הרצפה”.
כאשר אני מבקשת מה שאני כן רוצה, אני גם מרגישה את מה שכן ואז אני משדרת תדר הרמוני שמעביר מסר ברור יותר.
כן… זה שריר שצריך לפתח ולתרגל.
כן… לא תמיד בעל החיים יעשה מה שנגיד לו אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.
לחלוק מידע ולהסביר מה מצופה מהם
לחלוק איתם מידע, כן, גם מה עובר עלינו וגם להסביר מה מצופה מהם
להסביר להם למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים. לפעמים אנחנו נשכח להסביר בפשטות מה קורה עכשיו, לאן הולכים, מתי נחזור, ובעיקר מה האפשרויות שיש להם לעשות.
הרבה פעמים נהיה כל כך טרודים בתגובות שלהם ושלנו שזה יהיה השיח הפנימי שלנו במקום לתת הסבר ענייני, לתת מקום לרגשות ולהציע פתרון מעשי.
סיכום ודוגמא
דוגמא למצב בו היציאה שלנו מהבית מעוררת בהם קושי:
1. נסביר מה קורה:
למשל אני יוצאת עכשיו לעבודה, אני אחזור היום בערב, הבית יהיה סגור ואף אחד לא יכנס עד שאחזור.
2. נשתף מה אנחנו מרגישים:
אני מרגישה חוסר אונים וצער גדול כל פעם שאני יוצאת מהבית ומשאירה אותך.
3. נציע מה הכן:
הייתי שמחה ורגועה לדעת שאתה יודע שאחזור ואתה נינוח, משחק עם הקונג / מחפש את ההפתעות שהשארתי לך בבית… (אני מתארת איך אני רוצה שהוא יחווה את הזמן, ואיך אני רוצה שאני אחווה את הזמן הזה).
רק זה משנה לנו כבר את התדר שלנו ובכך גם את שלו.
ועכשיו הכל ביחד:
“אני רואה את הקושי לך וזה מעציב אותי כבר עכשיו. אני עוד רגע אלך, ואתה תישאר בבית לבד. זה מפחיד אותי ושם אותי חסרת אונים כי אין לי איך לעזור לך. אני רוצה שתדע שאני אהבת אותך וחשוב לי שתבין שאני הולכת למקום שאנשים הולכים אליו כדי שיהיה לנו תמיד אוכל, מים, ומקום בטוח לגור בו.
אני אחזור בערב.
יעשה אותי שמחה ורגועה לדעת שאתה מוצא את השקט שלך בבית, ישן, נהנה מהקונג שלך ומהחטיפים שפיזרתי לך בבית. שאתה מרגיש בטוח ומוגן בבית שלנו, ויודע שאני חוזרת תמיד.“
כשאנחנו בתשומת לב ובנוכחות משהו בתוכנו מיד משתנה, והם יגיבו לזה.
זה לא אומר שהכל ישתנה ברגע אבל בהחלט ישפיע, ייתן הקלה עלינו ועליהם
וכן, יש מצב שישנה את המציאות.
לדבר עם החיות שלנו בקול יכול להיות מוזר, אבל גם יכול להיות מהנה.
אשמח לשמוע איך זה נראה לך, איך זה עובד לך אם כבר התנסית בזה, או מה קשה לך עם רעיון.
מברכת ומתפללת לימים טובים
מוריה בן דרור
בין אופטימיות לתקווה
שבוע הבא הוא שבוע האחדות.
כמי שמאמינה שאחדות היא משהו עמוק, משהו שאיננו מביא נצנצים וחיוכים במקום להתמודד עם הקשיים ואי ההסכמות אלא בא להגיד שכולנו בתוך העסק הזה ביחד.
תפיסת האחדות מבינה שכדי להצליח יש להתחיל עם האיך – למשל לייחס כוונות טובות למי שמחזיק בדעה שונה משלי ומשם להבין שביחד, כמו במשפחה לא הכל נהדר אבל עובדים יחד כדי להסכים על הרוב כי לשרוף גשרים זה הכי קל…
אני מקדישה את הפוסט הזה למעשים שנעשה השבוע מתוך הכוונה לביחד.
