איך התקשורת עובדת?

איך מגיעים ואיך עוברים מסרים מבעלי החיים אלינו ומאתנו אליהם?
איך התקשורת עובדת - בלוג - מידע מקצועי

לכל אחד מאתנו יש את היכולת לקלוט ולהעביר מסרים ללא שפה.
זה נכון שרובנו לא עושים זאת ויש לכך סיבות רבות.
הפעם לא ניגע בסיבות אלא נעסוק ב – איך, איך התקשורת עובדת.

נקודת המוצא היא שמסר הוא כל דבר שאנחנו רוצים להעביר, ובכל דרך בה אנו מצליחים להעביר אותו. המסר יכול להיות רגש, רעיון, מחשבה, טעם, ריח, צבע, סיפור, תמונה מידע או כל דבר אחר.
חשוב לדעת שאני מלמדת איך לעשות זאת בתוך מסגרת עם גבולות ורק עם בעלי החיים.

כולנו, אדם או בעל חיים מעבירים מסרים בדרך שונה, בגדול, אני אוהבת לתאר את העברת המסר כ”קפסולה”.
נאמר שאני כלב ואני רוצה לספר לכם מה חוויתי במכלאה עד שנפגשנו.
אני כמו אפתח “קפסולה” ואכניס לתוכה את כל האינפורמציה השייכת לאותו מסר של “מה חוויתי במכלאה עד שנפגשנו”. יהיו שם, רגשות, זמנים, ריחות, מצבים, מחשבות, עובדות, צבעים צלילים ובטח עוד דברים. אחרי שהכנסתי את הכל לקפסולה אני כמו אשגר אותה אליך.

זה די דומה למצב בו מישהי תשאל אותי “איך היה בקונצרט”.
ברגע שהשאלה עולה אני מתחברת לחוויה. החוויה הזו מורכבת מהצלילים, הצבעים, ההרגשה, ההתלהבות, האכזבה, הרגעים מיוחדים שהיו שם. כמה קשה להעביר את כל זה במילים, נכון? אם רק הייתי יכולה לרגע לחבר את מי ששאלה אותי לכל המכלול של החוויה, בתוך קפסולה אחת ולאפשר לה לטעום, להריח לחוות את החוויה שלי.
אז זה בדיוק כך.
כשארצה להעביר מסר, רק להסביר ולתאר את החוויה הרבה פעמים מרגיש חסר.
בתקשורת אני צוררת את מלוא החוויה ב”קפסולה” ומעבירה אותה אל בעל החיים.
בלי שאנחנו מודעים לזה, “קפסולות” כאלו מגיעות אלינו כל הזמן. בגלל שאנחנו לא במודעות והקולטנים בגופנו, האחראים על קליטת המידע הזה אינם פעילים, רוב הפעמים לא נשים לב או שנקבל רק שבריר מהמידע שהגיע.
השבריר הזה יכול להיות בפעמים בהן נמצא את עצמנו קמים לפתוח את הדלת בלי לדעת שהחתול נמצא בחוץ. במקרים בהם פתאום נקום למלא מים בכלי של הכלב כי אנחנו יודעים שהם נגמרו, למרות שכביכול לא ידענו, או נתקשר למישהו שיאמר לנו שבדיוק חשב עלינו.

כשנלמד תקשורת עם בעלי החיים נלמד:

  1. איך להיות במצב בו כלל חלקי גופנו ערים לאינפורמציה שמגיעה אלינו, הקפסולה.
  2. נתרגל העברת אינפורמציה בצורת קפסולה באופן מודע.
    כשהאינפורמציה מגיעה אלינו אנו למעשה נפתח את ה”קפסולה” ונתחיל להוציא ממנה את המיידעים, בשימוש הכלים שעומדים לרשותנו.
    אם הכלי החזק שלי הוא כלי ויזואלי, אני אקלוט בעיקר את התמונות.
    אם הכלי החזק שלי הוא כלי חישתי, אולי ארגיש בגוף את החוויה.
    אם אני וטרינר או מרפאה ויש לי ידע אנטומי נרחב, אפשר שאקבל את מרבית האינפורמציה בצורה האנטומית.

אם ב”קפסולה” יש מיידעים רבים כל כך למה אין לנו את האפשרות לקלוט את הכל?
בגדול, יש לנו. בפועל אנחנו נמיר רק את מה שנגיש עבורנו, נקלוט רק מה שנתפס במוחנו כהגיוני, האינפורמציה הנגישה עבורנו היא רק זו שתואמת את תפיסת עולמנו.
נחזור לקונצרט:
אם למשל אבא שלי ישאל אותי איך היה, איך יעזור שאספר לו איזה שירים היו? הוא לא מכיר אותם. לכן, אני אספר לו על הלוגיסטיקה המטורפת שהייתה באירוע ואומר לו שמאוד נהניתי.
לעומת זאת, אם למשל חברות ישאלו אותי, אני אראה תמונות ואספר מי הייתה להקת החימום וכמה מטורף הקונצרט היה.
אני אתן לאבא שלי או לחברות רק את המידע שהוא או הן יוכלו להבין. כך בדיוק עובד העיקרון של ה”קפסולה”
אנו נקלוט את מה שנוכל להבין מתוך הכלים והדרך האישית שלנו בלבד.

אז, איך בעצם מתנהל הדיאלוג?
יהיו פעמים בהן התשובות יגיעו כאילו מתנהלת בינינו שיחה ויהיו פעמים שיגיעו תמונות, או שתהיה תחושה שונה בגוף. הרבה פעמים, התשובות יגיעו כמו חבילת אינפורמציה שנחתה בתודעה שלנו, בלי ששמנו לב איך הגיעה לשם. לפעמים אפילו נרגיש את הטעם בפה (זה לא תמיד נעים ולפעמים זה גם מצחיק) ויהיו פעמים בהן פשוט נדע.
כמו משחק בו אנחנו נלמד מה הדרך שלנו.
חלק מהמשחק וחלק מהעניין הוא, שיכול להיות מצב בו אני אדם מאוד חזותי ביום יום ובתקשורת קפסולות המידע יגיע אלי בצורה אחרת – זה כיף, זה מרתק, זה משחק.
מכיוון שהמוח שלנו אוסף רק את מה שמוכר לו, לא נוכל לאסוף אינפורמציה שאיננה מובנת לנו. כך שאפשרי שמ”קפסולה” אחת (למשל, איך הרגיש הכלב במכלאה) מישהו אחד יקלוט רק את הסורגים, ומישהי אחרת תקלוט רק רצועה אדומה של הכלב שהיה ליד. מישהו אחר יוכל לראות ממש סרט של כל מה שעבר עליו, מישהי תחווה את הרגשות שלו ומישהו אחר גם יחווה וגם ישמע וגם יראה. כל אחד וכל אחת לפי הכלים העומדים לרשותו ולרשותה.
כל צורות הקליטה תקינות, אין נכון או לא נכון. יש יותר מידע ופחות מידע, יש מידע מדויק ויש מידע פחות מדויק.
תוך כדי תרגול ולימוד, נמצא את הדרך שלנו לקבל מידע. בנוסף, נלמד איך להרחיב את הדרך שלנו או להכיר ולחזק דרך נוספת.

שפה חדשה
לרובנו, תקשורת עם בעלי החיים היא שפה חדשה, שפה ששכחנו וכמו כל שפה מצריכה סבלנות ותרגול.
עם זאת, הרבה פעמים קבלת המידע כל כך פשוטה שזה ממש מפתיע, מעבר לכך שזה מרגש.
עם התרגול, נלמד לדייק את השאלות ולהבין את תפיסת המציאות של בעלי החיים
כדי שנוכל לדעת מה ואיך לשאול.
נלמד להפריד בין מידע שהגיע אלינו לבין מידע ש”הלבשנו”, כדי לקבל תמונה שהגיונית עבורנו.
נלמד לזהות מה הבנו ומה פרשנו, מה מונע מאיתנו לקבל יותר אינפורמציה.
נגלה מה החסמים האישיים שלנו, כדי שנוכל להזיז אותם הצידה ולאפשר איסוף יותר מלא של אינפורמציה מה”קפסולה”.
ולא פחות חשוב – נלמד איך להעביר “קפסולה” מאיתנו אליהן.

תקשורת עם בעלי החיים היא כלי בו משתמשים כל המינים, היא למעשה תקשורת המבוססת על העברת אינפורמציה דרך החושים העל טבעיים, או, במילה אחת היא תקשורת טלפתית.
אני יודעת שהמילה הזו – טלפתיה מפחידה ומרתיעה הרבה אנשים, מסיבות מגוונות:
לחלק זה נראה משהו מאוד מסובך. לכן, אני אומרת, אין צורך להיבהל. זוהי שיטה פשוטה, קלה ללמידה וישימה.
חלק יירתעו ממנה כי היא כמו לקוחה מעולמות שאיננו מתחברים אליהם או עולה סקפטיות לגביהם. לכן, אני אומרת שלכולנו חופש הבחירה במה להאמין ובמה לא. אני רק יכולה לספר שעבורי, הערך הרב שאני מקבלת ונותנת מעצם היכולת להיות בתקשורת עם בעלי החיים מבטל לי את כל ההתנגדויות הללו.
אני יודעת כי לא משנה איזה התנגדויות אשים, הערך של התקשורת פשוט גורם לי להניח אותן בצד.
(הנה סרטון על המחשבות הסקפטיות שלי ואלו שאינן שלי)

מאמרים נוספים:

רוצה להעביר הלאה? שיתוף מכאן:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

מאמרים אחרונים

איזה מתוק בואי נלטף
תיירות אחראית עם בעלי חיים – כדאי להכיר
האם אפשר להרגיל חתולה וכלבה לחיות יחד?
הכלים של התקשורת הטלפתית לגשר על הפערים
איך תקשורת טלפתית פותרת בעיות התנהגות
והפעם על כלב שנובח על הכל
פרידה מבעלי חיים
סט כלים לתמיכה בתהליך פרידה מכלב או פרידה מחתול

בא לך להירשם לעדכונים?

אני שולחת מייל רק פעם בשבוע - ביום שישי

שפה אחת - המרכז לתקשורת עם בעלי חיים
דילוג לתוכן